מאגרי ידע
ניהול ידע עוסק בתהליכי חשיפת הידע, שימורו, פיתוחו והפצתו לקידום ביה"ס, התחדשותו והיענותו למשימות המשתנות.
משאבי הידע הם ללא ספק הנכס המרכזי של ארגוני החינוך, בתוך הארגון הבית-ספרי קיימים איי ידע המגולמים בתהליכי הלמידה של חברי הצוות.
בית ספר המשתמש בידע ומאפשר בתהליכי למידה ארגונית להפוך את הידע של הפרט לבסיס ידע ארגוני ושיטתי המזמן למידה והתפתחות הוא בית ספר הפועל בעידן המודרני וזוהי אחת השיטות לניהול אפקטיבי של בית ספר (אבידב, 2005).
התפישה המרכזית האופיינית לניהול הידע מבוססת על נכונותם של המורים לחלוק את הידע שלהם עם כל שאר המורים בצוות, ולגלות יוזמה ואקטיביות בחשיפת ידע זה ברשת.
פעילות זו מפחיתה את תלותו של בית הספר בפרטים המרכיבים אותו. למעשה נוגדת תפישה זו את הנטייה הטבעית של אנשים לשמור את הידע האישי שלהם לעצמם, ועל-ידי כך לשמור על יתרונם היחסי בארגון ולהגן על מעמדם המקצועי והאישי.
בראשון לציון נפתח מאגר ידע עירוני: מטרת המאגר היא איגום משאבים של כל בתי הספר בעיר המתאימים למורה מקוון.לדוגמא:סרטונים, אנימציות, מערכי שיעור של חומרים למורה בכיתה בה יש מחשב וברקו .כל החומרים מסודרים לפי תחומי דעת ותתי תחומים .
אני כאשת חינוך נעזרת בעבודתי : בתכנון מערכי שיעור, רעיונות, ועוד במאגרי ידע מסוג זה
ואני רואה בזה נכס חשוב ומרכזי בעבודת המורה.
יום שלישי, 21 בדצמבר 2010
התניה אופרנטית
בקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה קראנו מאמר המדבר על תיאוריית ההתניה האופרנטית.
במאמר זה מדובר על ההתניה האופרנטית של סקינר שבמרכזה עומד הרעיון שכל התנהגות הזוכה לחיזוק תחזור על עצמה וכל התנהגות שבגינה נענשים – תוכחד.
חיזוק – מוגדר באופן אופרטיבי כגירוי המגדיל את תדירות התגובה. (חולדה רעבה, כשלחצה במקרה על הדוושה השתחרר כדור בשר. במהירות למדה החולדה ללחוץ על הדוושה כדי לקבל מזון.המזון שימש כחיזוק. – התרחשה למידה השינוי התבטא בהגברת תדירות הלחיצה).
יש להדגיש שחיזוק הוא עניין סובייקטיבי כלומר לא כל גירוי משמש חיזוק לכל בני האדם למעט מזון הניתן לאדם רעב או סיפוק צרכים פיזיולוגים.
עונש – גירוי שלילי , לא נעים המכחיד את התגובה. ניתן להכחיד תגובה בשתי דרכים: אי מתן חיזוק או ענישה.
סוגי חיזוק – קיימים סוגים שונים של חיזוק :
חיזוק חיובי – קבלת גירוי נעים המגבירה את תדירות התגובה
חיזוק שלילי – הפסקת גירוי בלתי נעים המגבירה את תדירות התגובה.
חיזוק חיובי וחיזוק שלילי משפיעים באותו האופן – שניהם מגבירים את תדירות התגובה.
ההבדל ביניהם הוא שחיזוק חיובי הוא נתינת דבר טוב. והחיזוק השלילי הוא הפסקת דבר רע.
חיזוק מלא – כאשר כל תגובותיו של הלומד זוכות לחיזוק. (כל פעם שהילד מתנהג בנימוס ליד השולחן אמו מחמיאה לו)
חיזוק חלקי – כאשר רק חלק מתגובותיו של הלומד זוכות לחיזוק. (רק לפעמים הילד זוכה למחמאה כשאוכל בנימוס).
ניסויים מראים שלמידה מתרחשת מהר יותר בתנאי חיזוק מלא. לכן אם ברצוננו ללמד ילד להגיע לשיעור בזמן רצוי לחזק אותו בכל פעם שהוא עושה זאת. לאחר שהלמידה כבר התרחשה רצוי לעבור מחיזוק מלא לחיזוק חלקי.
עיצוב התנהגות – בשיטה זו מחזקים חלק קטן מההתנהגות המורכבת , ובכל פעם מחזקים נתח גדול ממנה, עד שבסוף מחזקים את ההתנהגות כולה.
אני כגננת הנפגשת עם ילדים צעירים מאמינה מאוד בשיטה של חיזוקים חיובים,
ומניסיון יודעת שזה אכן עובד.
יש חשיבות גדולה מאוד למצוא את הטוב בכל ילד, לחזק בו את הדברים הטובים, לגרום לו לחוות הצלחות כדי שירצה להמשיך להתנהג יפה וכמקובל.
לעיתים אכן יש צורך בחיזוק מלא ובהמשך לעבור לחיזוק חלקי.
לעיתים יש צורך בעיצוב התנהגות פעילות הדורשת התמדה וסבלנות,
פעילות שברוב המקרים משתלמת.
במאמר זה מדובר על ההתניה האופרנטית של סקינר שבמרכזה עומד הרעיון שכל התנהגות הזוכה לחיזוק תחזור על עצמה וכל התנהגות שבגינה נענשים – תוכחד.
חיזוק – מוגדר באופן אופרטיבי כגירוי המגדיל את תדירות התגובה. (חולדה רעבה, כשלחצה במקרה על הדוושה השתחרר כדור בשר. במהירות למדה החולדה ללחוץ על הדוושה כדי לקבל מזון.המזון שימש כחיזוק. – התרחשה למידה השינוי התבטא בהגברת תדירות הלחיצה).
יש להדגיש שחיזוק הוא עניין סובייקטיבי כלומר לא כל גירוי משמש חיזוק לכל בני האדם למעט מזון הניתן לאדם רעב או סיפוק צרכים פיזיולוגים.
עונש – גירוי שלילי , לא נעים המכחיד את התגובה. ניתן להכחיד תגובה בשתי דרכים: אי מתן חיזוק או ענישה.
סוגי חיזוק – קיימים סוגים שונים של חיזוק :
חיזוק חיובי – קבלת גירוי נעים המגבירה את תדירות התגובה
חיזוק שלילי – הפסקת גירוי בלתי נעים המגבירה את תדירות התגובה.
חיזוק חיובי וחיזוק שלילי משפיעים באותו האופן – שניהם מגבירים את תדירות התגובה.
ההבדל ביניהם הוא שחיזוק חיובי הוא נתינת דבר טוב. והחיזוק השלילי הוא הפסקת דבר רע.
חיזוק מלא – כאשר כל תגובותיו של הלומד זוכות לחיזוק. (כל פעם שהילד מתנהג בנימוס ליד השולחן אמו מחמיאה לו)
חיזוק חלקי – כאשר רק חלק מתגובותיו של הלומד זוכות לחיזוק. (רק לפעמים הילד זוכה למחמאה כשאוכל בנימוס).
ניסויים מראים שלמידה מתרחשת מהר יותר בתנאי חיזוק מלא. לכן אם ברצוננו ללמד ילד להגיע לשיעור בזמן רצוי לחזק אותו בכל פעם שהוא עושה זאת. לאחר שהלמידה כבר התרחשה רצוי לעבור מחיזוק מלא לחיזוק חלקי.
עיצוב התנהגות – בשיטה זו מחזקים חלק קטן מההתנהגות המורכבת , ובכל פעם מחזקים נתח גדול ממנה, עד שבסוף מחזקים את ההתנהגות כולה.
אני כגננת הנפגשת עם ילדים צעירים מאמינה מאוד בשיטה של חיזוקים חיובים,
ומניסיון יודעת שזה אכן עובד.
יש חשיבות גדולה מאוד למצוא את הטוב בכל ילד, לחזק בו את הדברים הטובים, לגרום לו לחוות הצלחות כדי שירצה להמשיך להתנהג יפה וכמקובל.
לעיתים אכן יש צורך בחיזוק מלא ובהמשך לעבור לחיזוק חלקי.
לעיתים יש צורך בעיצוב התנהגות פעילות הדורשת התמדה וסבלנות,
פעילות שברוב המקרים משתלמת.
יום שישי, 10 בדצמבר 2010
אינטרנט בגן הילדים
רגע חושבים על אינטרנט בגן הילדים....
כידוע קיבלתי גן חדש השנה, בשבוע שעבר קיבלנו מחשב לגן, וקיבלנו הודעה שגנינו יחובר לאינטרנט!
כמובן ששמחתי מאוד, חיבור לאינטרנט בגני הילדים הוא צעד חדש ומשמעותי.
יחד עם השמחה הגדולה יש צורך בחשיבה מעמיקה בנושא.
אני חושבת שלאינטרנט יש יתרונות עצומים ללמידה, אך יחד עם זאת יש לתת את הדעת לשתי הגבלות חשובות:
האחת המינון: יש להשתמש באינטרנט במינון סביר ולדאוג שלא יבוא על חשבון הפעילויות האחרות בגן (משחק חברתי, מפגשים, פעילות בקבוצות, פעילות בחומרים, פעילות בפינות הגן וכו').
השנייה התיווך: בפעילות למידה, משחק, או חיפוש מידע בסביבת האינטרנט ישנה חשיבות רבה להימצאותה של הגננת, או מבוגר אחראי מטעמה, על מנת לשכלל את מיומנות הגלישה, לתווך בין הידע לבין הילד, להוביל ללמידה משמעותית של הילד ולשמור על הילד מפני הסכנות הטמונות בשיטוט בלתי מבוקר בסביבה זו.
עלינו להשכיל, למצוא את "שביל החלב " ולאפשר כל אחת בגנה, את החשיפה הבלתי נמנעת של עולם המחשב ויישומיו, את ההיצע הרחב של הלומדות החינוכיות שקיימות והשימוש בספר האלקטרוני ככלי לימודי נוסף בגן ועלינו להתייחס אל המחשב ,כאל כלי נוסף רב עוצמה ובעל פוטנציאל לשימוש בחינוך כאמצעי נוסף, אשר יגוון ויעשיר את תהליכי הלמידה, בנוסף לקיים בגן. אני מאמינה כי מימוש פוטנציאל הגלום במחשב עשוי לגרום למהפיכה אמיתית ,אולם, חובה עלינו תמיד לזכור- שהשימוש בו בחוכמה ובאופן מבוקר ומושכל - טמונה בו ההבטחה לשימוש הנכון והמלא בחינוך בעתיד.
כידוע קיבלתי גן חדש השנה, בשבוע שעבר קיבלנו מחשב לגן, וקיבלנו הודעה שגנינו יחובר לאינטרנט!
כמובן ששמחתי מאוד, חיבור לאינטרנט בגני הילדים הוא צעד חדש ומשמעותי.
יחד עם השמחה הגדולה יש צורך בחשיבה מעמיקה בנושא.
אני חושבת שלאינטרנט יש יתרונות עצומים ללמידה, אך יחד עם זאת יש לתת את הדעת לשתי הגבלות חשובות:
האחת המינון: יש להשתמש באינטרנט במינון סביר ולדאוג שלא יבוא על חשבון הפעילויות האחרות בגן (משחק חברתי, מפגשים, פעילות בקבוצות, פעילות בחומרים, פעילות בפינות הגן וכו').
השנייה התיווך: בפעילות למידה, משחק, או חיפוש מידע בסביבת האינטרנט ישנה חשיבות רבה להימצאותה של הגננת, או מבוגר אחראי מטעמה, על מנת לשכלל את מיומנות הגלישה, לתווך בין הידע לבין הילד, להוביל ללמידה משמעותית של הילד ולשמור על הילד מפני הסכנות הטמונות בשיטוט בלתי מבוקר בסביבה זו.
עלינו להשכיל, למצוא את "שביל החלב " ולאפשר כל אחת בגנה, את החשיפה הבלתי נמנעת של עולם המחשב ויישומיו, את ההיצע הרחב של הלומדות החינוכיות שקיימות והשימוש בספר האלקטרוני ככלי לימודי נוסף בגן ועלינו להתייחס אל המחשב ,כאל כלי נוסף רב עוצמה ובעל פוטנציאל לשימוש בחינוך כאמצעי נוסף, אשר יגוון ויעשיר את תהליכי הלמידה, בנוסף לקיים בגן. אני מאמינה כי מימוש פוטנציאל הגלום במחשב עשוי לגרום למהפיכה אמיתית ,אולם, חובה עלינו תמיד לזכור- שהשימוש בו בחוכמה ובאופן מבוקר ומושכל - טמונה בו ההבטחה לשימוש הנכון והמלא בחינוך בעתיד.
יום שבת, 4 בדצמבר 2010
כתיבת מושג בוויקי
בקורס של אלון הסגל התבקשנו לכתוב מושג בוויקי. לאחר שלמדנו מעט כיצד לעבוד עם הוויקי בחרנו מושג.
אני בחרתי במושג "מילת מפתח": מילת מפתח היא מילה או צירוף מילים, שטבע מחבר של מסמך במטרה להעיד על נושאו העיקרי ולשמש לסיווגו של המסמך. ישנן מספר שיטות לציין מילות מפתח של מסמכים ויצירות, והן נבדלות זו מזו על פי המדיה שבשימוש, ועל פי אופי התוכן:
• מסמכים רבים, בכללם מאמרים מדעיים ודפי אינטרנט מכילים רשימה של מילות מפתח בתחילת המסמך, לרוב בשילוב או בהמשך תקציר .השלב הראשון והחשוב ביותר בקידום אתרים מוצלח הוא בחירת מילות מפתח לקידום.
מילות מפתח (Keywords) הן מילה או מילים עבורן נרצה להגיע למקומות הגבוהים בתוצאות החיפושים במנועי שיטות חיפוש/חיפוש. גולשים מקלידים מילות מפתח אל מנועישיטות חיפוש/חיפוש – על מנת לקדם את התוצאות הרלוונטיות עבורם, הקשורות למילות מפתח אלו.
ברור שכאשר אנחנו באים לקדם אתר - ראשית עלינו להגדיר עבור אילו מילות מפתח נרצה שיופיע במיקומים הגבוהים. כיצד נזהה מילת מפתח " טובה" ? נוכל לאפיין מילה טובה על ידי כמה מאפיינים:
רלוונטיות: המילה רלוונטית לנושאי האתר.
פופולריות: המילה נפוצה כך שאנשים יחפשו אותה (לא יועיל לנו להיות מקום ראשון בתוצאות במנועי חיפוש - עבור מילים שאיש לא יחפש).
תחרות: אין תחרות רבה על המילה, או שיש בידינו מספיק משאבים וזמן על מנת להתחרות באחרים על המקומות הראשונים עבור מילה זו.
בכתיבת מושג זה התנסתי ולמדתי בוויקי כיצד להוסיף תמונה, כיצד לכתוב את הערך בוויקי, כיצד לקשר מילים חמות למושגים של חבריי וכיצד להוסיף מקורות מידע.
עבורי זוהי הייתה התנסות מעניינת ומרתקת, הוויקי הוא חדש עבורי ואני שמחה על ההתנסות.
יום שבת, 20 בנובמבר 2010
ילדי הפייסבוק
בשבת האחרונה שודרה בערוץ 10 כתבה על ילדים מכורים לפייסבוק - הם מבלים כל דקה פנוייה בזמנם לגלישה בפייסבוק. הילדים לא מסוגלים לדמיין את חייהם בלי הפייסבוק.
העולם האמיתי הופך פתאום למעניין הרבה פחות.
הילדים מתכתבים עם חברים, משתתפים בחוויות, מגיבים לתמונות - זה הדיבור החדש.
5 שנים בלבד נדרשו לפייסבוק כדי לכבוש מעל 500 מיליון משתמשים ברחבי העולם. מאז שהפייסבוק עבר לעברית יותר ויותר ילדים זונחים את הצאטים המיושנים ועוברים לפייסבוק. כמעט 70% מהילדים בגילאי 7-13 מתחזקים חשבון בפייסבוק ומבלים בו שעה - 6 שעות.
בגלל הפייסבוק הילדים בקושי נפגשים, מעדיפים לדבר עם הרבה יותר ילדים דרך הפייסבוק.
ישנם הרבה הורים שלא יודעים מה זה פייסבוק, מעטים מהם מתקרבים לרמת ההתמצאות של הילדים שלהם.
כיום נפתחו סדנאות להורים להכרות עם הפייסבוק שם מקבלים הסבר לגבי: הקיר, קבוצת החברים המחוברת לצט, לייק ועוד.
מה שמניע את ההורים לגלות עניין בפייסבוק זה בעיקר דאגות: שהילדים לא ידעו עם מי להתחבר ולדבר ואף לעיתים להפגש, סכנות מפדופיליה, תמונות ומידע שלא מתאים לילדים.
בפייסבוק ישנם הטרדות של ילדים אחד כלפי השני, ילדים מארגנים חרמות, הטרדות, הפצה של שמועות, העלאת תמונות מביכות ועוד.
הילדים לא חושבים על התוצאה של מעשיהם. לכל הדברים האלה יש משמעות גדולה ומועצמת מכיוון שבאינטרנט ברגע שאחד יודע = כולם יודעים. בחיים האמיתיים להפיץ שמועה - מוגבל וקשה יותר.
גם המורים נמצאים תחת מתקפה ילדים פותחים קבוצות נגד מורים - מקרים כאלה לפעמים נגמרים רק במעורבות המשטרה.
אני מכירה באופן אישי ילד שהוטרד והושפל קשות בפייסבוק ולאמו זה התגלה לגמרי במקרה , ורק לאחר הגשת תלונה במשטרה העניין הופסק.
ישנה עוד סכנה: ילדים שפורצים לפרופילים של ילדים אחרים וגונבים להם את הזהות, כדי שהילד יקבל את החשבון שלו בחזרה הם מכריחים אותו לעשות כל מיני דברים ע"י סחיטה ואיומים.
ישנם כמה כללי התנהלות להתנהגות נכונה לילדים בפייסבוק:
1. מומלץ להורים לפתוח חשבון בפייסבוק בעצמם להתנסות להכיר ולהיות לעזר לילדים.
2. לשבת עם הילדים ולהחליט על כללים איך מאשרים חברים. מי זה חבר שאני מאשר אותו ומי זה חבר שאני לא מאשר אותו.
3. הגדרות הפרטיות של הפייסבוק - להכנס ולהכיר מה אפשר לעשות שם.
4 לבקש עזרה כשנמצאים תחת איומים , חרם, וכד'.
צריך לזכור כמובן שפייסבוק זה לא רק דברים רעים. אמנם יש סיבות להיות ערניים אבל יש לזכור שפייסבוק הוא בסה"כ עוד דרך תקשורת עם יתרונות לא מעטים: מאפשר לילדים לשמור על קשר עם חברים רחוקים נותן במה גם לילדים שלא ניחנו בכישורים חברתיים.
אני מכירה בפייסבוק גם את הדברים השלילים ואף נתקלתי בהם באופן אישי וכמובן שאין להקל ראש בזה, אך מכירה גם את הצד הטוב והכייפי ויודעת שאכן פייסבוק פותח דלתות לילדים שקשה להם חברתית. וגם נהנית באופן אישי מחשבון פרטי.
העולם האמיתי הופך פתאום למעניין הרבה פחות.
הילדים מתכתבים עם חברים, משתתפים בחוויות, מגיבים לתמונות - זה הדיבור החדש.
5 שנים בלבד נדרשו לפייסבוק כדי לכבוש מעל 500 מיליון משתמשים ברחבי העולם. מאז שהפייסבוק עבר לעברית יותר ויותר ילדים זונחים את הצאטים המיושנים ועוברים לפייסבוק. כמעט 70% מהילדים בגילאי 7-13 מתחזקים חשבון בפייסבוק ומבלים בו שעה - 6 שעות.
בגלל הפייסבוק הילדים בקושי נפגשים, מעדיפים לדבר עם הרבה יותר ילדים דרך הפייסבוק.
ישנם הרבה הורים שלא יודעים מה זה פייסבוק, מעטים מהם מתקרבים לרמת ההתמצאות של הילדים שלהם.
כיום נפתחו סדנאות להורים להכרות עם הפייסבוק שם מקבלים הסבר לגבי: הקיר, קבוצת החברים המחוברת לצט, לייק ועוד.
מה שמניע את ההורים לגלות עניין בפייסבוק זה בעיקר דאגות: שהילדים לא ידעו עם מי להתחבר ולדבר ואף לעיתים להפגש, סכנות מפדופיליה, תמונות ומידע שלא מתאים לילדים.
בפייסבוק ישנם הטרדות של ילדים אחד כלפי השני, ילדים מארגנים חרמות, הטרדות, הפצה של שמועות, העלאת תמונות מביכות ועוד.
הילדים לא חושבים על התוצאה של מעשיהם. לכל הדברים האלה יש משמעות גדולה ומועצמת מכיוון שבאינטרנט ברגע שאחד יודע = כולם יודעים. בחיים האמיתיים להפיץ שמועה - מוגבל וקשה יותר.
גם המורים נמצאים תחת מתקפה ילדים פותחים קבוצות נגד מורים - מקרים כאלה לפעמים נגמרים רק במעורבות המשטרה.
אני מכירה באופן אישי ילד שהוטרד והושפל קשות בפייסבוק ולאמו זה התגלה לגמרי במקרה , ורק לאחר הגשת תלונה במשטרה העניין הופסק.
ישנה עוד סכנה: ילדים שפורצים לפרופילים של ילדים אחרים וגונבים להם את הזהות, כדי שהילד יקבל את החשבון שלו בחזרה הם מכריחים אותו לעשות כל מיני דברים ע"י סחיטה ואיומים.
ישנם כמה כללי התנהלות להתנהגות נכונה לילדים בפייסבוק:
1. מומלץ להורים לפתוח חשבון בפייסבוק בעצמם להתנסות להכיר ולהיות לעזר לילדים.
2. לשבת עם הילדים ולהחליט על כללים איך מאשרים חברים. מי זה חבר שאני מאשר אותו ומי זה חבר שאני לא מאשר אותו.
3. הגדרות הפרטיות של הפייסבוק - להכנס ולהכיר מה אפשר לעשות שם.
4 לבקש עזרה כשנמצאים תחת איומים , חרם, וכד'.
צריך לזכור כמובן שפייסבוק זה לא רק דברים רעים. אמנם יש סיבות להיות ערניים אבל יש לזכור שפייסבוק הוא בסה"כ עוד דרך תקשורת עם יתרונות לא מעטים: מאפשר לילדים לשמור על קשר עם חברים רחוקים נותן במה גם לילדים שלא ניחנו בכישורים חברתיים.
אני מכירה בפייסבוק גם את הדברים השלילים ואף נתקלתי בהם באופן אישי וכמובן שאין להקל ראש בזה, אך מכירה גם את הצד הטוב והכייפי ויודעת שאכן פייסבוק פותח דלתות לילדים שקשה להם חברתית. וגם נהנית באופן אישי מחשבון פרטי.
יום שני, 15 בנובמבר 2010
A LIFE ON FACEBOOK.
מכורים לפייסבוק?
כך ייראו החיים שלכם
"אלכס דרונר", גולש בדיוני, עומד במרכזו של סרטון שפרסם דווקא גולש אחד אמיתי, מקסים לואר, שזוכה כעת למאות אלפי צפיות ברחבי העולם. תחת השם "החיים בפייסבוק" אנו יכולים לראות את התקדמות חייו של דרונר, ושל כולנו בעצם, ברשת החברתית הפופולארית
חיים ברשת החברתית: רובנו כבר יודעים איך קשרים נוצרים, נפרמים או נהיים "מסובכים" דרך הפייסבוק. למדנו להבין, מתמונות או ממילים, מה קורה בחיים של החברים שלנו - אפילו אם הם לא באמת חברים שלנו.
סרטון קצר שפרסם גולש בשם מקסים לואר ביוטיוב, רץ בימים האחרונים ברשת ותופס תאוצה. הסרטון מסכם את חייו של אדם בדוי אחד, אלכס דרונר, מהרגע שנרשם לפייסבוק ועד ל...טוב, לא נגלה לכם את הסוף.בסרטון, החל מרגע הירשמותו מוסיף אלכס עוד ועוד חברים, מעלה תמונות וגם, כמה משמח, נרשם כ"נמצא במערכת יחסים". אך זה לא נמשך זמן רב, מפני שנשמה טובה תייגה את הבחור בתמונה בה הוא נראה מתנשק - ולא עם החברה שלו. מאז לבבות בדף של אלכס מתחברים ונשברים, רק כדי להתחבר ולהישבר מחדש.
בעוד שבכל העולם נחשפים מיליונים לסיפור ההקמה של ענקית האינטרנט "פייסבוק" באמצעות סרט הקולנוע "הרשת החברתית", המציג את המייסד מארק צוקרברג באור לא-מחמיא-במיוחד עושה רושם שבפייסבוק עוסקים בדברים אחרים לגמרי ומתכוונים למשוך כותרות וגם אש כבר השבוע. פייסבוק הזמינה הלילה את עיתונאי הטכנולוגיה המובילים בכל העולם למסיבת עיתונאים חגיגית שתתקיים ביום שני הקרוב ובמרכזה "הודעה משמעותית". בחברה סירבו לגלות את פרטי האירוע הצפוי ולספק פרטים נוספים על ההודעה הצפויה - אך ההזמנה למסיבת העיתונאים עוצבה כתיבת ההודעות הנכנסות של הפייסבוק בצירוף תוספות חדשות ומיוחדות מה שמיד העלה את החשד כי מדובר בהשקת הפרוייקט הסודי של החברה עליו עומלים בפייסבוק כבר מספר חודשים תחת השם הפנימי "The Gmail Killer" ("מחסל הג'ימייל", בתרגום חופשי). מטרת המהלך, על פי הדיווחים בבלוג הטכנולוגיה המוביל טק-קרנץ' ואחרים, היא לנקז אל פייסבוק את כל פעילות הדואר האלקטרוני של מיליוני המשתמשים בפייסבוק ובכך להשיג יתרון אסטרטגי מכריע אל מול המתחרה גוגל . פייסבוק כבר רשמה הישג מוקדם יותר השנה כשהצליחה להתמודד בהצלחה רבה מול הניסיונות של גוגל להתחרות ביישומי הרשת החברתית שלה באמצעות השקת "גוגל באזז" שלא נחלה הצלחה כמצופה.
יום שישי, 12 בנובמבר 2010
מחשב בכיתה זה כבר לא מספיק
בחוברת הד החינוך האחרונה "אל המאה ה-21 " קראתי כתבה קצרה בה טוען ביל גייטס:
"מחשב בכיתה זה כבר לא מספיק".
קרן ביל ומלינדה גייטס הכריזה על יוזמה חדשה - "אתגרי החינוך של הדור הבא".
הקרן תחלק מלגות בשווי 20 מיליון דולר למפתחי טכנולוגיות שיסייעו לסטודנטים, בעיקר מיעוטי אמצעים, לסיים את לימודיהם ויכינו תלמידי תיכון ללימודים אקדמיים.
בפוסט שפרסם גייטס באתר קרן התרומות שלו הוא מסביר כי מטרתה של היוזמה לזהות את השימושים המבטיחים ביותר בטכנולוגיה בחינוך ולהרחיב אותם כך שיגיעו ליותר תלמידים, מורים ובתי ספר.
"מחנכים רבים" מתרגשים מתפקידה של הטכנולוגיה בחינוך. מיליארדי דולרים הושקעו בהכנסת מחשבים לכיתות הלימוד, אבל המהפכה שחוללה הטכנולוגיה במערכות אחרות (עסקים , ממשל, בריאות) עדיין לא התרחשה בבתי הספר.
חשוב להכניס מחשב לכיתה ומחקר בבתי הספר אבל זה כבר לא מספק.
מה שנחוץ עכשיו הוא יצירתיות ופתרונות חכמים חדשים.
כל מורה היה שמח להיחשב מורה המטפח חשיבה יצירתית, האתגרים חסרי התקדים שהחברה שלנו ניצבת לפניהם, הכלכלה המבוססת על יצירתיות והתרבות המוקירה יצירתיות, כבר הכריעו לטובת חינוך ליצירתיות. המציאות התזזיתית שבה אנו חיים הופכת את דפוסי החשיבה השגורים ללא רלוונטיים ומאלצת אותנו לפתח דפוסי חשיבה יצירתית. אין כמעט תחום בחיינו - מדיניות, ניהול, עבודה, משפחה, אפילו הוראה - שבו אפשר לנוח על הליכים ופתרונות שהומצאו בעבר.
חינוך ליצירתיות כרוך בשינוי עמדות שכליות ורגשיות של המורים והתלמידים שכן היא דורשת פתיחות לרעיונות "מוזרים" ונכונות להסתכן בפריצות דרך. חינוך ליצירתיות ולחשיבה יצירתית מתחיל בנכונות וביכולת של המורה להקשיב לכל תלמיד ולתמוך בניסיונו ליצור מחשבות ומעשים יצירתיים, גם כאשר הם נראים לו מוזרים. תמיכה שקטה בהבזקים יצירתיים ראשוניים של תלמידים היא אולי הדבר החשוב ביותר שמורים יכולים לעשות כדי לעודד את תלמידיהם להעז להיות מה שהם יכולים ונוטים להיות - יצירתיים.
"מחשב בכיתה זה כבר לא מספיק".
קרן ביל ומלינדה גייטס הכריזה על יוזמה חדשה - "אתגרי החינוך של הדור הבא".
הקרן תחלק מלגות בשווי 20 מיליון דולר למפתחי טכנולוגיות שיסייעו לסטודנטים, בעיקר מיעוטי אמצעים, לסיים את לימודיהם ויכינו תלמידי תיכון ללימודים אקדמיים.
בפוסט שפרסם גייטס באתר קרן התרומות שלו הוא מסביר כי מטרתה של היוזמה לזהות את השימושים המבטיחים ביותר בטכנולוגיה בחינוך ולהרחיב אותם כך שיגיעו ליותר תלמידים, מורים ובתי ספר.
"מחנכים רבים" מתרגשים מתפקידה של הטכנולוגיה בחינוך. מיליארדי דולרים הושקעו בהכנסת מחשבים לכיתות הלימוד, אבל המהפכה שחוללה הטכנולוגיה במערכות אחרות (עסקים , ממשל, בריאות) עדיין לא התרחשה בבתי הספר.
חשוב להכניס מחשב לכיתה ומחקר בבתי הספר אבל זה כבר לא מספק.
מה שנחוץ עכשיו הוא יצירתיות ופתרונות חכמים חדשים.
כל מורה היה שמח להיחשב מורה המטפח חשיבה יצירתית, האתגרים חסרי התקדים שהחברה שלנו ניצבת לפניהם, הכלכלה המבוססת על יצירתיות והתרבות המוקירה יצירתיות, כבר הכריעו לטובת חינוך ליצירתיות. המציאות התזזיתית שבה אנו חיים הופכת את דפוסי החשיבה השגורים ללא רלוונטיים ומאלצת אותנו לפתח דפוסי חשיבה יצירתית. אין כמעט תחום בחיינו - מדיניות, ניהול, עבודה, משפחה, אפילו הוראה - שבו אפשר לנוח על הליכים ופתרונות שהומצאו בעבר.
חינוך ליצירתיות כרוך בשינוי עמדות שכליות ורגשיות של המורים והתלמידים שכן היא דורשת פתיחות לרעיונות "מוזרים" ונכונות להסתכן בפריצות דרך. חינוך ליצירתיות ולחשיבה יצירתית מתחיל בנכונות וביכולת של המורה להקשיב לכל תלמיד ולתמוך בניסיונו ליצור מחשבות ומעשים יצירתיים, גם כאשר הם נראים לו מוזרים. תמיכה שקטה בהבזקים יצירתיים ראשוניים של תלמידים היא אולי הדבר החשוב ביותר שמורים יכולים לעשות כדי לעודד את תלמידיהם להעז להיות מה שהם יכולים ונוטים להיות - יצירתיים.
יום שישי, 5 בנובמבר 2010
וויקי
בקורס שיטות וכלי חיפוש מתקדמים / ד"ר הסגל אלון
התבקשנו לבחור מושג מתחום התקשוב ולכתוב בוויקי.
ה - wiki (ויקי) היא מערכת אינטרנטית המאפשרת בנייה של מאגרי מידע בה התוכן נכתב ונערך במשותף על ידי הגולשים. (במקרה שלנו המידע ייבנה על ידי תלמידי הקורס). כל אחד יכול ליצור טקסט חדש וכן לעדכן, להוסיף או למחוק טקסט שמישהו אחר יצר. המערכת כוללת מספר כלים המאפשרים לבצע פעולות על הטקסט, כגון: לקרוא אותו, לערוך אותו, לסמנו למעקב או לראות את ההיסטוריה שלו.
מה בויקי?
תוצר אחד משותף: הוויקי היא סביבת המאפשרת עבודה של מספר משתמשים על יצירה משותפת אחת. זאת בשונה מפורום בו הסטודנטים שולחים הודעות למאגר משותף, כשאלה מוצגות ברצף אחת אחרי השניה. כאן יוצרים הסטודנטים תוצר אחד משותף שמשתכלל תוך כדי שיתוף פעולה מתמשך ביניהם ומבלי לפגוע באחידות התוצר הסופי.
כולם יוצרים ועורכים: על פי הפעילות שהוגדרה בוויקי, כל אחד מחברי הקבוצה יכול לתרום ליצירה באופן דמוקרטי – ליצור טקסטים חדשים ולעדכן טקסטים קיימים שסטודנטים אחרים העלו למערכת.
דיון על היצירה: המערכת מאפשרת לקיים שיחה (מעין פורום) לכל דף במערכת. כך הסטודנטים יכולים לדון על הטקסטים שהועלו לוויקי ולנמק את השינויים שביצעו בתוצר, וכן המנחה יכול לתת משוב על העבודה מבלי לפגוע ולהתערב ביצירה המשותפת של הסטודנטים.
שקיפות ועקבות של תהליך היצירה (כלי מעקב והערכה ללומד, למלמד ולחוקר): בסביבת הוויקי, הלומדים והמלמדים יכולים לעקוב אחר התפתחות היצירה. תהליך זה נשמר ומתועד ומאפשר בין היתר למנחה הקורס להעריך ולציינן את עבודתו של כל תלמיד. המערכת שומרת את כל הגרסאות הקודמות וכך, ע"י עיון בהיסטוריה, ניתן להבחין ולהפריד את תרומתו האישית של כל סטודנט לתוצר הסופי המשותף. זוהי אולי התכונה החשובה ביותר הקיימת בויקי והופכת אותה למועמדת מתאימה כפלטפורמה למטלות שיתופיות.
http://wiki.mofet.macam.ac.il/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99
אנו ניצור תוצר משותף בו גם נכתוב על המושג שבחרנו וגם נקשר למושגים שכותבים חברינו.
התבקשנו לבחור מושג מתחום התקשוב ולכתוב בוויקי.
ה - wiki (ויקי) היא מערכת אינטרנטית המאפשרת בנייה של מאגרי מידע בה התוכן נכתב ונערך במשותף על ידי הגולשים. (במקרה שלנו המידע ייבנה על ידי תלמידי הקורס). כל אחד יכול ליצור טקסט חדש וכן לעדכן, להוסיף או למחוק טקסט שמישהו אחר יצר. המערכת כוללת מספר כלים המאפשרים לבצע פעולות על הטקסט, כגון: לקרוא אותו, לערוך אותו, לסמנו למעקב או לראות את ההיסטוריה שלו.
מה בויקי?
תוצר אחד משותף: הוויקי היא סביבת המאפשרת עבודה של מספר משתמשים על יצירה משותפת אחת. זאת בשונה מפורום בו הסטודנטים שולחים הודעות למאגר משותף, כשאלה מוצגות ברצף אחת אחרי השניה. כאן יוצרים הסטודנטים תוצר אחד משותף שמשתכלל תוך כדי שיתוף פעולה מתמשך ביניהם ומבלי לפגוע באחידות התוצר הסופי.
כולם יוצרים ועורכים: על פי הפעילות שהוגדרה בוויקי, כל אחד מחברי הקבוצה יכול לתרום ליצירה באופן דמוקרטי – ליצור טקסטים חדשים ולעדכן טקסטים קיימים שסטודנטים אחרים העלו למערכת.
דיון על היצירה: המערכת מאפשרת לקיים שיחה (מעין פורום) לכל דף במערכת. כך הסטודנטים יכולים לדון על הטקסטים שהועלו לוויקי ולנמק את השינויים שביצעו בתוצר, וכן המנחה יכול לתת משוב על העבודה מבלי לפגוע ולהתערב ביצירה המשותפת של הסטודנטים.
שקיפות ועקבות של תהליך היצירה (כלי מעקב והערכה ללומד, למלמד ולחוקר): בסביבת הוויקי, הלומדים והמלמדים יכולים לעקוב אחר התפתחות היצירה. תהליך זה נשמר ומתועד ומאפשר בין היתר למנחה הקורס להעריך ולציינן את עבודתו של כל תלמיד. המערכת שומרת את כל הגרסאות הקודמות וכך, ע"י עיון בהיסטוריה, ניתן להבחין ולהפריד את תרומתו האישית של כל סטודנט לתוצר הסופי המשותף. זוהי אולי התכונה החשובה ביותר הקיימת בויקי והופכת אותה למועמדת מתאימה כפלטפורמה למטלות שיתופיות.
http://wiki.mofet.macam.ac.il/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99
אנו ניצור תוצר משותף בו גם נכתוב על המושג שבחרנו וגם נקשר למושגים שכותבים חברינו.
שיהיה בהצלחה
יום שישי, 29 באוקטובר 2010
המורה במרכז
סימסטר אחרון, חזרנו לשגרת לימודים.... אני מאחלת שיהיה בהצלחה .
רציתי לשתף במאחר של ד"ר אברום רותם: מהפיכת התקשוב מורידה מהלך- המורה חוזר למרכז
הפתרון הוא בחינוך, בו המורה הוא במרכז. אך הפעם מורה מקצועי, שבאמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוא מזמן לתלמידים מסגרת לימודית של סיפוק סקרנות, ערוץ ליצירתיות, ליזמות, לצד הנחיה, דחיפה, עידוד בלתי פוסק, הובלה אם צריך, כשהטכנולוגיה מהווה פלטפורמה אידיאלית לשם כך. דברו רבות על מורה מקוון כיוזם בהוראתו "קהילה מבנה ידע". קהילה לומדת בה במורה קונסטרקטור הלמידה, מנהל העבודה, כשהלמידה נעשית בדרך כלל על ידי התלמידים, בעצמם. אבל בנוכחות מלאה של המורה. הוא מתערב כשצריך, מנחה, ומתווה דרך מדויקת לאלה שאין בכוחם, עדיין, להתוות בעצמם, באחריות אישית אתה דרך.הטכנולוגיה פותחת צוהר ענק, מענה לסקרנות אמיתית, לעידוד ופיתוח אישיות, אך כשהמורה במרכז. מורה ששם את התלמיד במרכז העשייה, מנקודת מוצא של חוזק, מתוך עוצמה פנימית, וגיבוי חיצוני איתן של החברה כולה.מהפיכת התקשוב מורידה מהלך. חוזרים "לדרך הישנה", בה המורה מוביל, מתווה, מאפשר לבעלי כנפיים רחבות להמריא אל-על, ומהווה תמיכה, יד גדולה שתומכת ומרימה לאט, לאלה עם הכנפיים הקטנות יותר, החלשות.ולאלה ואלה מאפשרת הטכנולוגיה, באמצעות המורה המקוון, הבשל, המודע לעצמו, המוסרי, המהווה דוגמה אישית, ולא צל חיוור של איש/ה מוכה ומושפל הן על ידי מערכת החינוך, והן על ידי ההורים והתלמידים.
הכלים הטכנולוגיים השיתופיים הם נפלאים למורה נפלא, במרכז, שיודע ומבין ומכוון.
אולי אם היינו מבחינים כבר בהתחלה כי בעצם לא מדובר במהפכה וגם אין צורך במהפכה אלא בשילוב טבעי של כלים טכנולוגים ותפיסות חדשות להוראה אשר פשוט מתאימות לזמננו - לא היינו מגיעים למצב של היום. העובדה שאנחנו בפיגור בתחום התקשוב לעומת מדינות אחרות לא מחייבת ריצה מטורפת להשלמת הפערים. יש דברים שלוקחים זמן ואינם ניתנים לקיצור - וטוב שכך.
הקונספט שבו התלמיד במרכז הצמיח את התובנות שיש לאפשר לתלמידים ללמוד גם בקצב אישי, להיות רגישים לצרכים שונים של תלמידים ולהתאים להם שיטות למידה ובקיצור - להבין שלא כל התלמידים זהים. מאותה הסיבה בדיוק אני חושב שחשוב לתת למורה את האפשרות לביטוי עצמי, חופש הוראה ויצירתיות גם כשזה נעשה במסגרת התקשוב וכולל שימוש של מורה בכלים טכנולוגים.
אני כגננת הלומדת במגמת תקשוב ולמידה, לא הגעתי עם ידע רב בנושא ולצערי גם לא מיישמת את שלמדתי בשנת לימודים זו (עדיין אין לי מחשב בגן מחכה לו...) מסכימה כי יש צורך לתמוך במורה ולתת לו כלים כדי שיממש את עצמו דרך הטכנולוגיה.
רציתי לשתף במאחר של ד"ר אברום רותם: מהפיכת התקשוב מורידה מהלך- המורה חוזר למרכז
הפתרון הוא בחינוך, בו המורה הוא במרכז. אך הפעם מורה מקצועי, שבאמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוא מזמן לתלמידים מסגרת לימודית של סיפוק סקרנות, ערוץ ליצירתיות, ליזמות, לצד הנחיה, דחיפה, עידוד בלתי פוסק, הובלה אם צריך, כשהטכנולוגיה מהווה פלטפורמה אידיאלית לשם כך. דברו רבות על מורה מקוון כיוזם בהוראתו "קהילה מבנה ידע". קהילה לומדת בה במורה קונסטרקטור הלמידה, מנהל העבודה, כשהלמידה נעשית בדרך כלל על ידי התלמידים, בעצמם. אבל בנוכחות מלאה של המורה. הוא מתערב כשצריך, מנחה, ומתווה דרך מדויקת לאלה שאין בכוחם, עדיין, להתוות בעצמם, באחריות אישית אתה דרך.הטכנולוגיה פותחת צוהר ענק, מענה לסקרנות אמיתית, לעידוד ופיתוח אישיות, אך כשהמורה במרכז. מורה ששם את התלמיד במרכז העשייה, מנקודת מוצא של חוזק, מתוך עוצמה פנימית, וגיבוי חיצוני איתן של החברה כולה.מהפיכת התקשוב מורידה מהלך. חוזרים "לדרך הישנה", בה המורה מוביל, מתווה, מאפשר לבעלי כנפיים רחבות להמריא אל-על, ומהווה תמיכה, יד גדולה שתומכת ומרימה לאט, לאלה עם הכנפיים הקטנות יותר, החלשות.ולאלה ואלה מאפשרת הטכנולוגיה, באמצעות המורה המקוון, הבשל, המודע לעצמו, המוסרי, המהווה דוגמה אישית, ולא צל חיוור של איש/ה מוכה ומושפל הן על ידי מערכת החינוך, והן על ידי ההורים והתלמידים.
הכלים הטכנולוגיים השיתופיים הם נפלאים למורה נפלא, במרכז, שיודע ומבין ומכוון.
אולי אם היינו מבחינים כבר בהתחלה כי בעצם לא מדובר במהפכה וגם אין צורך במהפכה אלא בשילוב טבעי של כלים טכנולוגים ותפיסות חדשות להוראה אשר פשוט מתאימות לזמננו - לא היינו מגיעים למצב של היום. העובדה שאנחנו בפיגור בתחום התקשוב לעומת מדינות אחרות לא מחייבת ריצה מטורפת להשלמת הפערים. יש דברים שלוקחים זמן ואינם ניתנים לקיצור - וטוב שכך.
הקונספט שבו התלמיד במרכז הצמיח את התובנות שיש לאפשר לתלמידים ללמוד גם בקצב אישי, להיות רגישים לצרכים שונים של תלמידים ולהתאים להם שיטות למידה ובקיצור - להבין שלא כל התלמידים זהים. מאותה הסיבה בדיוק אני חושב שחשוב לתת למורה את האפשרות לביטוי עצמי, חופש הוראה ויצירתיות גם כשזה נעשה במסגרת התקשוב וכולל שימוש של מורה בכלים טכנולוגים.
אני כגננת הלומדת במגמת תקשוב ולמידה, לא הגעתי עם ידע רב בנושא ולצערי גם לא מיישמת את שלמדתי בשנת לימודים זו (עדיין אין לי מחשב בגן מחכה לו...) מסכימה כי יש צורך לתמוך במורה ולתת לו כלים כדי שיממש את עצמו דרך הטכנולוגיה.
יום ראשון, 22 באוגוסט 2010
הכתיבה בעידן המחשב
קטע שמצאתי באינטרנט העלה בי כמה מחשבות: זה קרה לפני כמה ימים. הייתי צריך להשאיר אחרי הוראות למישהו. לא יכולתי לשלוח מייל וזה היה ארוך מדי לסמס, אז לא נותרה לי ברירה אלא לכתוב. בכתב ידי. על פתק.
הטקסט לא היה ארוך, אולי 50 מלים, אבל החוויה היתה קשה יותר ממה שחשבתי. קודם כל, גיליתי שהכתב שלי, שתמיד היה נוראי, הפך פשוט בלתי קריא. אז נאלצתי למחוק ולכתוב כמה פעמים. אחרי זה גיליתי שבכמה מקומות הניסוח היה לא ברור. רציתי להיות יותר ברור – אז שוב מחקתי וכתבתי פתק חדש.בסוף הגעתי למה שרציתי – הניסוח היה ברור והכתב היה, נגיד, קריא. אבל מה שעוד קרה הוא שהיד שלי כאבה. זה עבר אחרי דקה ובדקה הזו העדפתי לא להשתמש בה ולתת לה לנוח. הכתב שלי הידרדר, העריכה היתה לי מסורבלת – והיד כאבה.ואז הבנתי: היכולת שלי, ואולי לא רק שלי, לכתוב בכתב יד נשחקה מאוד. לדעתי אני כבר לא מסוגל לכתוב בצורה סבירה – ובניסיון אחד – עמוד של מחברת.
ולא מדובר בלכתוב בלבד כי אם בביצוע כל פעולה שדורשת מיקום של כלי כתיבה ביד וניסיון לשרבט משהו הדומה בצורה כלשהי למה שהתכוונתי אליו, כמו לצייר או לשרטט.
הטכנולוגיות של השנים האחרונות שחקו את כישורי הכתיבה הידנית שלי. זה התחיל עם המחשב, שיצר מהפיכה בכתיבה ועריכה של מסמכים. למי ששכח – כשכותבים ביד, אין עריכה בלי מחיקה ואין copy-paste.
לפני עידן המחשב, המשימה המרכזית של עובדי משרד, תלמידים וסטודנטים הייתה כתיבה, ולכן היה צורך בהתמקדות סביב מיומנויות של אחיזת עיפרון, חיזוק חגורת הכתפיים לצורך ישיבה נכונה וכדומה. בימנו, כולנו יושבים שעות מול המחשב, בין אם בעבודה, החל מעסקים קטנים שמשתמשים במחשב כקופה, מחסני מלאי שמתנהלים כבר שנים בתוכנות במחשב או משרדים. גם בבית, כמובן, בשעות הפנאי - אנחנו מחפשים חופשות מול המסך מבלי לצאת מהבית.
מערכת היחסים של הילדים עם המחשב מתחילה היום בגיל צעיר מאוד. כבר בגיל שנתיים שולטים פעוטות רבים במקלדת ה'קומפי' ובמקלדת הרגילה בלומדות ומשחקים לגיל הרך. המעבר לשימוש במקלדת הרגילה לצורך כתיבה נעשה בגילאי כיתות ד'-ה' בבית הספר היסודי, כשהילדים שולטים בכתיבה, ואצבעות ידיהם ארוכות מספיק כדי להתאים למקלדת רגילה .בשלב הקריטי הזה אין מי שילמד את הקטנטנים הקלדה באופן מסודר, ובמקביל הם מתחילים לשבת שעות ארוכות יותר מול המחשב, בעבודה על שיעורי הבית, בחיפוש באינטרנט וגם במשחק. ילדים שלמדו להקליד בגיל צעיר לא מדווחים על כאבים. קשה מאוד לשנות את ההרגלים לאחר שמתרגלים להקלדה בצורה מסוימת שמשפיעה על כל היציבה מול המסך. הזמן המומלץ ללמוד הקלדה בצורה פורמלית הוא גיל 10, מיד כשמתחילים להשתמש במקלדת לצורך כתיבה".קיימים לא מעט יתרונות במעבר מכתיבה להקלדה. ילדים רבים סובלים משגיאות כתיב, מכתב לא ברור ומכתיבה איטית; כל אלה עלולים להוביל לכדור שלג של עודף מאמץ המושקע בתהליך הכתיבה בשיעור, על חשבון ריכוז וקליטה של חומר חדש. מכאן סלולה הדרך להישגים נמוכים יותר, ירידה במוטיבציה ללמוד וביטחון עצמי נמוך. ילדים רבים שמתקשים בכתיבה מוותרים לעצמם גם על חשבון כישורי למידה אחרים שבהם יוכלו לבלוט. "הקלדה עיוורת מסייעת לתלמידים להתגבר על תוצאות הכתיבה הנמוכות תלמיד ששולט במיומנויות ההקלדה מצליח להסיט את הריכוז מפעולת הכתיבה ומרוכז בחומר הלימודים. הוא מצליח להכין שיעורי בית בחצי מהזמן שייקח לו בכתיבה, ומכאן שהמוטיבציה שלו ללמידה תעלה".
אני כגננת בגן הילדים מעודדת את הילדים לכתוב בכתב ילדי וכמובן עובדת המון על מודעות פונולוגית, אך חושבת שאכן יש צורך ללמד את הילדים הקלדה עיוורת וזאת כדי ללמדם להקליד היטב במחשב ולשמור על בריאותם. יחד עם זאת חשוב מאוד לשלב: בכיתות הנמוכות ללמד היטב את הכתיבה ובכיתות הגבוהות לשלב הקלדה נכונה וזאת כדי להקנות את המיומנויות. כל ילד ע"פ יכולותיו והעדפותיו יבחר בהמשך במה להשתמש.
יום שני, 16 באוגוסט 2010
אליעזר בן יהודה
במלאת 120 שנה לייסוד ועד הלשון העברית ולשם חיזוק מעמד השפה העברית במגזר היהודי הוחלט במערכת החינוך כי שנת הלימודים התשע"א תהיה "שנת השפה העברית"
אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית -הרבה מים זרמו מאז תחייתה המופלאה, והרבה תהפוכות עברה מאז ועד עידן העברית האינטרנטית-סלולרית - הוכחה ניצחת לחיותה וחיוניותה של שפה, שמהיותה כזו, היא מתחדשת תדיר, משתנה לפרקים וסופגת השפעות מפה ומשם.
אבל משהו מתרחש בכל זאת: "העברית היא שפה עשירה, אבל עושרה לא ממומש. שפת הדיבור, ובמובן מסוים גם שפת התקשורת, ענייה יחסית".לכל קבוצה בישראליות המקומית שפה משלה (שפת השנקינאים, הדתיים, הרוח'ניקים, החיילים), אבל כשישראלים נפגשים, הם בוחרים בשפת המיין-סטרים המרכזית, 'שפת ערוץ 2', שהיא שפה ללא עושר וניואנסים. שפה שצריך להבינה מייד. זהו ההסבר הסוציו-לשוני".סופרת הילדים ריקה ברקוביץ מחזקת: "בשני העשורים האחרונים אני חשה שאיכות השפה ותרבות השפה נדחקים לטובת תרבות הרייטינג, שמערערת לאט כמה יסודות חשובים. הטכנולוגיה המתקדמת תורמת לקיצור התהליכים. לא צריך כבר לכתוב. הכל זמין. השפה מתקצרת לאייקונים וסימנים".
ד"ר צביה (ציקי) ולדן, בלשנית התפתחותית, טוענת שאין כאן תהליכי דלדול של השפה, אלא שינוי בהדגשים. כלומר, אובדנן של מילים בגלל כתיב שגוי והופעתן של מילות חלל רבות (אחלה, חבל על הזמן, בקטנה), שהן "ממלאות חלל וחלולות בעצמן", כדבריה. "מאידך, יש שטחים שמתפתחים ואיתם המון חידושי מילים. העברית משתנה".
הכל מתחיל מהגן, השפה משתרשת אצל ילדים ונספגת בסביבת הבית המיידית שלהם, אבל גן הילדים הוא הממסד הראשון האמון על הקניית השפה לילדים. "בתהליך התחדשות השפה,.להקריא ולקרוא ספרים טובים ואיכותיים לילדי הגן ובית הספר (לא רק בבית). לילדים יש יכולת לקלוט את מה שמתאים להם בכל רגע, זה הכישרון האדיר שלהם, ויש המון ספרים כאלה. ספרים שמספרים סיפורים הם שמעניקים את הקסם וחוויית הסיפור, וספרים שמתארים סיטואציות הם הספרים ששפתם נותרת להרבה שנים. ביאליק, מאיר שלו, לאה גולדברג, פניה ברגשטיין ועוד - הקלאסיקות הן היפות ביותר". הגן, על פי ד"ר ולדן, הוא המקום האידיאלי לצורך העניין, משתי סיבות. האחת, עיקר הלמידה מתרחש בין ילדים בני גילאים שווים. השנייה, "זה מה שעושים בגן, מקבלים חינוך. יש עזרים ויש הזדמנויות וסביבה מתאימה, וגן הילדים הוא גן עדן לילדים", היא מסבירה.
אך אנו הגננות צריכות לתת את הדעת: אולי באמת הדור הזה מתאים עצמו למציאות חדשה של טכנולוגיה שלטת, ולכן חשוב לשלב בין הדברים בין המציאות היומיומית המתוקשבת לבין חשיבות קריאת ספרים אוצר מילים וכו'.
http://kaye7.school.org.il/iritz/nira_hebrew.ppt
אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית -הרבה מים זרמו מאז תחייתה המופלאה, והרבה תהפוכות עברה מאז ועד עידן העברית האינטרנטית-סלולרית - הוכחה ניצחת לחיותה וחיוניותה של שפה, שמהיותה כזו, היא מתחדשת תדיר, משתנה לפרקים וסופגת השפעות מפה ומשם.
אבל משהו מתרחש בכל זאת: "העברית היא שפה עשירה, אבל עושרה לא ממומש. שפת הדיבור, ובמובן מסוים גם שפת התקשורת, ענייה יחסית".לכל קבוצה בישראליות המקומית שפה משלה (שפת השנקינאים, הדתיים, הרוח'ניקים, החיילים), אבל כשישראלים נפגשים, הם בוחרים בשפת המיין-סטרים המרכזית, 'שפת ערוץ 2', שהיא שפה ללא עושר וניואנסים. שפה שצריך להבינה מייד. זהו ההסבר הסוציו-לשוני".סופרת הילדים ריקה ברקוביץ מחזקת: "בשני העשורים האחרונים אני חשה שאיכות השפה ותרבות השפה נדחקים לטובת תרבות הרייטינג, שמערערת לאט כמה יסודות חשובים. הטכנולוגיה המתקדמת תורמת לקיצור התהליכים. לא צריך כבר לכתוב. הכל זמין. השפה מתקצרת לאייקונים וסימנים".
ד"ר צביה (ציקי) ולדן, בלשנית התפתחותית, טוענת שאין כאן תהליכי דלדול של השפה, אלא שינוי בהדגשים. כלומר, אובדנן של מילים בגלל כתיב שגוי והופעתן של מילות חלל רבות (אחלה, חבל על הזמן, בקטנה), שהן "ממלאות חלל וחלולות בעצמן", כדבריה. "מאידך, יש שטחים שמתפתחים ואיתם המון חידושי מילים. העברית משתנה".
הכל מתחיל מהגן, השפה משתרשת אצל ילדים ונספגת בסביבת הבית המיידית שלהם, אבל גן הילדים הוא הממסד הראשון האמון על הקניית השפה לילדים. "בתהליך התחדשות השפה,.להקריא ולקרוא ספרים טובים ואיכותיים לילדי הגן ובית הספר (לא רק בבית). לילדים יש יכולת לקלוט את מה שמתאים להם בכל רגע, זה הכישרון האדיר שלהם, ויש המון ספרים כאלה. ספרים שמספרים סיפורים הם שמעניקים את הקסם וחוויית הסיפור, וספרים שמתארים סיטואציות הם הספרים ששפתם נותרת להרבה שנים. ביאליק, מאיר שלו, לאה גולדברג, פניה ברגשטיין ועוד - הקלאסיקות הן היפות ביותר". הגן, על פי ד"ר ולדן, הוא המקום האידיאלי לצורך העניין, משתי סיבות. האחת, עיקר הלמידה מתרחש בין ילדים בני גילאים שווים. השנייה, "זה מה שעושים בגן, מקבלים חינוך. יש עזרים ויש הזדמנויות וסביבה מתאימה, וגן הילדים הוא גן עדן לילדים", היא מסבירה.
אך אנו הגננות צריכות לתת את הדעת: אולי באמת הדור הזה מתאים עצמו למציאות חדשה של טכנולוגיה שלטת, ולכן חשוב לשלב בין הדברים בין המציאות היומיומית המתוקשבת לבין חשיבות קריאת ספרים אוצר מילים וכו'.
http://kaye7.school.org.il/iritz/nira_hebrew.ppt
יום שבת, 7 באוגוסט 2010
מהותי
הפעם ברצוני לכתוב ולשתף בחוויה שעברתי במרכז מבקרים "מהותי".
השבוע במסגרת החופש הגדול יצאנו לבקר במרכז מבקרים שנקרא "מהותי"- מרכז חווייתי אינטראקטיבי וייחודי המבטא ערכים אוניברסאליים התורמים ליצירת שלום פנימי, תוך שימת דגש על ההבנה שכל אחד יכול לחולל שינוי.
מרכז חווייתי לילדים בגילאי 6-12, המאפשר הצצה לעולמם הפנימי ומעניק חוויה ייחודית המשלבת לימוד, התנסות, משחק והנאה מהפעלות אינטראקטיביות ואטרקציות מרתקות. המרכז, שהינו יחיד מסוגו בארץ, פתוח לקהל הרחב.
מיד כשנכנסנו למרכז קיבלו אותנו מדריכות ומיד ניגשנו ל"באר הצבעים" באר אינטראקטיבית שבתוכה נמצאים כל הצבעים. הילדים במגע יד יכולים לערבב את הצבעים.
לאחר מכן ניגשו הילדים ללוח חכם וציירו שם במגע יד - דבר שריגש מאוד את הילדים, והם יצרו ציורים נפלאים בשיתוף פעולה ובסבלנות כי בכל פעם רק ילד אחד יכול לצייר, כך שהילדים היו צריכים להמתין בסבלנות לתורם, ומצד שני הילד המצייר היה צריך לתת לילד הממתין.
משם עברנו לחדר האזנה שהיה מעוצב עם כסאות נוחים לישיבה, מסך מחשב לבחירת מוסיקה מרגיעה ואוזניות. בחדר היה מסך ענק 360 מעלות שבו הוצגו סרטונים מרהיבים על טבע ונוף בליווי מוסיקה - מרהיב.
המדריכה שם דיברה על חלומות, והגשמתם ואני אמרתי שאני מאוד רוצה לשלב את הטכנולוגיה בגן שלי.
הייתי מאוד רוצה לוח חכם שבו יוכלו הילדים לצייר וליצור , לשלב מצגות הקשורות לנושא הנלמד, המחשות סיפורים ועוד ועוד.
ליצור בגן כמה עמדות מחשב עם פעיליות מובנות ותיווך הגננת, ולשלב בין העולמות.
עזרי לימוד מתוקשבים צברו פופולאריות בשנים האחרונות, לשיפור שיטות ההוראה, אחד מהם הוא:
לוח חכם כשמו כן הוא-יישום אינטראקטיבי יעיל ביותר, המאפשר חווית למידה משותפת לקבוצות קטנות כגדולות, ומאפשר אף למידה מרחוק. לוח חכם הוא משטח עבודה שניתן לכתוב עליו עם טוש מחיק, אך להבדיל-טומן בחובו גם יכולות של מסך מגע ולוח הקרנה, עם חיבור למחשב ולאינטרנט. התוכן מוצג על הלוח באמצעות מקרן המחובר למחשב שעליו תוכנת הפעלה ייעודית, מה שמאפשר לאדם העומד ליד הלוח, לתפעל את היישום המוקרן עליו על-ידי נגיעה (באצבע), או בשימוש בעט אלקטרונית. יכולות אלו חוסכות מהמשתמש את התלות בעכבר ובמקלדת, וכן מקלות על ניקוי הלוח.
לוח חכם כשמו כן הוא-יישום אינטראקטיבי יעיל ביותר, המאפשר חווית למידה משותפת לקבוצות קטנות כגדולות, ומאפשר אף למידה מרחוק. לוח חכם הוא משטח עבודה שניתן לכתוב עליו עם טוש מחיק, אך להבדיל-טומן בחובו גם יכולות של מסך מגע ולוח הקרנה, עם חיבור למחשב ולאינטרנט. התוכן מוצג על הלוח באמצעות מקרן המחובר למחשב שעליו תוכנת הפעלה ייעודית, מה שמאפשר לאדם העומד ליד הלוח, לתפעל את היישום המוקרן עליו על-ידי נגיעה (באצבע), או בשימוש בעט אלקטרונית. יכולות אלו חוסכות מהמשתמש את התלות בעכבר ובמקלדת, וכן מקלות על ניקוי הלוח.
ללוח החכם יתרונות רבים להלן כמה מהם:
אטרקטיביות: מחקרים מוכיחים כי גירויי צבע משפרים את ערנות התלמידים. המערכת מאפשרת לבצע
התאמה ושינויי צבעים בהתאם לצורך.
אטרקטיביות: מחקרים מוכיחים כי גירויי צבע משפרים את ערנות התלמידים. המערכת מאפשרת לבצע
התאמה ושינויי צבעים בהתאם לצורך.
התאמה אישית: הלוח מציע מענה לסגנונות למידה שונים
גיוון נגישות אינטראקטיביות: לוח חכם הוא מערכת המאפשרת למדריך ולקבוצה שותפות הדדית בבניית תכני השיעור.
גיוון נגישות אינטראקטיביות: לוח חכם הוא מערכת המאפשרת למדריך ולקבוצה שותפות הדדית בבניית תכני השיעור.
חווייתיות: הלוח מאפשר הצגה של מגוון קבצי מולטימדיה ועוד.
כיום מתחילים ליישם את הלוח החכם בכמה בתי-ספר, מהגנים זה עוד נראה רחוק.......
יום שבת, 31 ביולי 2010
ספרים דיגיטאלים
בבואי להגיב לבלוג של אריאל לגבי ספרים דיגיטאלים עלתה בראשי השאלה:"האם לספרים יש עדין זכות קיום?" האם בעצם אנחנו יכולים ללמוד כל מה שאנחנו צריכים ברשת דרך הכלים הקיימים ודרך קבוצות דיון ברשת? ומה עם גורל הספרים הכתובים?
האם המצב המודרני מייתר את הספריות ? את שבוע הספר ? את כתבי העת ? את העיתונות ?
לא בהכרח. אלא שהיריד, הספרייה וכתב העת, כולם ימצאו את עצמם עד מהרה בתוך מסגרת המדיה וללא תיווך הניירת.
הזמינות הנוחה כל כך של המידע ברשת האינטרנט כוללת בתוכה מקבץ אדיר של יתרונות כמו גם חסרונות :
יתרונות : א. מהירות חיפוש המידע ב. נגישות והיקף המידע הזמין ג. קלות החיפוש : רק צריך ל הקליד מה רוצים ללמוד
ד. מקורות מידע מגוונים ואמינים ה. מידע לעצלנים : לא חייבים לקרוא, אפשר ללחוץ על כפתור ה- Play ולצפות בהדגמות בוידאו ו. חדשנות : הכוונה היא לזמינות תכנים, הסברים, ואפשרויות לימוד עצמי בכל תחום, מגדול ועד קטן, שלעולם לא היו כה זמינים ללא האינטרנט.
חסרונות : א. אמינות המידע: לא ברור על מה מבוסס כל מקור מידע ברשת ולכן איכותו ואמינותו אינם חד משמעיים ב. עידוד עצלנות : לא רק מהבחינה שהגולשים מתרגלים למינימום פעולות כדי להשיג מידע חדש וללמוד, אלא גם הסבלנות שלנו עלולה להתקצר יותר ויותר כך שבקרוב אולי לא נוכל לשבת אפילו חמש דקות מול סרטון הדרכה בווידיאו (שלא לדבר קריאת ספר…) ג. מה יהיה גורלם של הספרים ? גישה שהופכת פחות ופחות הזויה היא האם לספרים, כמו עיתונים יש בכלל עתיד ? בדיוק באותו האופן שבו עולם העיתונות המודפסת ממשיך להיפגע כתוצאה מחדירת האינטרנט לחיינו, כך גם הספרים הופכים פחות ופחות רלוונטיים עם כניסת מחשבי הטאבלט או הקוראים הדיגיטאליים. ד. זילות מקצועית : תחשבו על זה : מידע מקצועי שזמין לכל אחד ברשת, מתורגם ומקבל פרשנות אינדיבידואלית ומונגש בחזרה ע”ג פלטפורמות שונות יביא למצב שבו כל אחד קורא לעצמו איש מקצוע ! ב”עולם האמיתי” לא חסרים שרלטנים, מה יהיה עתיד מקצועות שונים כשהשירותים ניתנים ברשת ?
אני כשאני חושבת על זה מיום שאני זוכרת את עצמי כקוראת אהבתי מאוד לקרוא ספרים, ביליתי שעות בספרייה (ואף עזרתי לספרנית להחליף ספרים), פעם החלום שלי היה לעבוד בחנות ספרים.
ספרי קריאה אני חייבת שיהיו איתי תמיד . קריאת סיפור לפני השינה לילדי היא חוויה שאין שנייה לה. קריאת סיפור לילדי הגן ותוך כדי זה עידוד חווית הקריאה, אורינות ועוד.
לסיכום החוכמה הגדולה היא לתפוש את המועיל במכלול ההזדמנויות החדשניות בדרך שנוחה לנו, בדרך שאיתה קל לנו ושדרכה ננצל ללא עיכוב את מה שמוענק לנו ונפיק ממנו את המיטב. לשלב בין השניים.
האם המצב המודרני מייתר את הספריות ? את שבוע הספר ? את כתבי העת ? את העיתונות ?
לא בהכרח. אלא שהיריד, הספרייה וכתב העת, כולם ימצאו את עצמם עד מהרה בתוך מסגרת המדיה וללא תיווך הניירת.
הזמינות הנוחה כל כך של המידע ברשת האינטרנט כוללת בתוכה מקבץ אדיר של יתרונות כמו גם חסרונות :
יתרונות : א. מהירות חיפוש המידע ב. נגישות והיקף המידע הזמין ג. קלות החיפוש : רק צריך ל הקליד מה רוצים ללמוד
ד. מקורות מידע מגוונים ואמינים ה. מידע לעצלנים : לא חייבים לקרוא, אפשר ללחוץ על כפתור ה- Play ולצפות בהדגמות בוידאו ו. חדשנות : הכוונה היא לזמינות תכנים, הסברים, ואפשרויות לימוד עצמי בכל תחום, מגדול ועד קטן, שלעולם לא היו כה זמינים ללא האינטרנט.
חסרונות : א. אמינות המידע: לא ברור על מה מבוסס כל מקור מידע ברשת ולכן איכותו ואמינותו אינם חד משמעיים ב. עידוד עצלנות : לא רק מהבחינה שהגולשים מתרגלים למינימום פעולות כדי להשיג מידע חדש וללמוד, אלא גם הסבלנות שלנו עלולה להתקצר יותר ויותר כך שבקרוב אולי לא נוכל לשבת אפילו חמש דקות מול סרטון הדרכה בווידיאו (שלא לדבר קריאת ספר…) ג. מה יהיה גורלם של הספרים ? גישה שהופכת פחות ופחות הזויה היא האם לספרים, כמו עיתונים יש בכלל עתיד ? בדיוק באותו האופן שבו עולם העיתונות המודפסת ממשיך להיפגע כתוצאה מחדירת האינטרנט לחיינו, כך גם הספרים הופכים פחות ופחות רלוונטיים עם כניסת מחשבי הטאבלט או הקוראים הדיגיטאליים. ד. זילות מקצועית : תחשבו על זה : מידע מקצועי שזמין לכל אחד ברשת, מתורגם ומקבל פרשנות אינדיבידואלית ומונגש בחזרה ע”ג פלטפורמות שונות יביא למצב שבו כל אחד קורא לעצמו איש מקצוע ! ב”עולם האמיתי” לא חסרים שרלטנים, מה יהיה עתיד מקצועות שונים כשהשירותים ניתנים ברשת ?
אני כשאני חושבת על זה מיום שאני זוכרת את עצמי כקוראת אהבתי מאוד לקרוא ספרים, ביליתי שעות בספרייה (ואף עזרתי לספרנית להחליף ספרים), פעם החלום שלי היה לעבוד בחנות ספרים.
ספרי קריאה אני חייבת שיהיו איתי תמיד . קריאת סיפור לפני השינה לילדי היא חוויה שאין שנייה לה. קריאת סיפור לילדי הגן ותוך כדי זה עידוד חווית הקריאה, אורינות ועוד.
לסיכום החוכמה הגדולה היא לתפוש את המועיל במכלול ההזדמנויות החדשניות בדרך שנוחה לנו, בדרך שאיתה קל לנו ושדרכה ננצל ללא עיכוב את מה שמוענק לנו ונפיק ממנו את המיטב. לשלב בין השניים.
יום שני, 26 ביולי 2010
שילוב האינטרנט בגני ילדים
אני נמצאת בסוף שנת השבתון, ולקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה. בסוף שנה שעברה נפרדתי מהגן שבו עבדתי 12 שנה ברציפות וביקשתי לעבור קרוב לבית, כך שהשנה ההתרגשות גדולה יותר לקראת תחילת השנה מכיון שאני מקבלת גן חדש ואני במחשבות עמוקות כיצד לארגן את הסביבה החינוכית.
מחשבה גדולה שעומדת לנגד עיני הוא כיצד לשלב את נושא התקשוב בגן הילדים, כאמור נושא זה אינו בא לידי ביטוי בגן מכיון שאין אינטרנט, ואין די אמצעים טכנולוגיים כדי ליישם את נושא התקשוב.
ואני איני רוצה לוותר ולכן אני חושבת כיצד כן אוכל לשלב , עד כמה , מה ואיך.
האינטרנט הוא כלי מרכזי בחיינו ונראה כי שימוש בו מגיל צעיר רק יגביר את החשיפה לעולם הרחב של למידה, יצירתיות, חיפוש מידע, חשיבה ביקורתית, ניסוי וטעיה, לימוד שפה, גלישה לעולמות רחוקים ושיפור הדימוי העצמי. הילד בגיל גן נחשף לכל אלה מכח היותו כלי כל כך מרכזי בחיינו שלנו, בבית בעבודה ועכשיו גם בגן.השאלה הנשאלת היא האם זהו הדבר הנכון לילד בגיל גן או שמא מוקדם מידי ועלול להזיק לילד הרך? מחקר מעניין שנעשה על סיפורי ילדים: מה שהילדים מספרים להורים על מה שהם עשו בגן. מתוך הסיפורים של הילדים ,על פי שיטת ניתוח תוכן, ניתחו והעלו מסקנות בנושא השימוש באינטרנט בגיל הרך.הממצאים העיקריים העלו כי הילדים תופסים את האינטרנט כמגוון של תמונות המקנה חוויה חזותית ולא ככלי גלישה על פעילויותיו השונות ככלי אינטרנט. השימוש במגוון התמונות בצורה מודרכת על ידי מבוגר, בצורה מבוקרת תוך התאמה לגיל, למטרות הלמידה ולתוכניות הלימוד מקדמת ומעלה את יכולת הלמידה והתפישה של הילד בהווה ובעתיד, כל זאת תוך שימוש ולמידה באמצעים "אמיתיים" מוחשיים בשטח הגן (ד"ר עפרה ניר-גל, ג'ורג'ט דרורי)
אני מאמינה שחשוב וכדאי לשלב את האינטרנט בגן הילדים ואפשר ליצור מגוון פעיליות עשיר ומלמד, כמובן תוך כדי תיווך וסיוע. אני מקווה שאכן אצליח לשכנע את הממונים על חשיבות הנושא ואצליח ליישם זאת.
מחשבה גדולה שעומדת לנגד עיני הוא כיצד לשלב את נושא התקשוב בגן הילדים, כאמור נושא זה אינו בא לידי ביטוי בגן מכיון שאין אינטרנט, ואין די אמצעים טכנולוגיים כדי ליישם את נושא התקשוב.
ואני איני רוצה לוותר ולכן אני חושבת כיצד כן אוכל לשלב , עד כמה , מה ואיך.
האינטרנט הוא כלי מרכזי בחיינו ונראה כי שימוש בו מגיל צעיר רק יגביר את החשיפה לעולם הרחב של למידה, יצירתיות, חיפוש מידע, חשיבה ביקורתית, ניסוי וטעיה, לימוד שפה, גלישה לעולמות רחוקים ושיפור הדימוי העצמי. הילד בגיל גן נחשף לכל אלה מכח היותו כלי כל כך מרכזי בחיינו שלנו, בבית בעבודה ועכשיו גם בגן.השאלה הנשאלת היא האם זהו הדבר הנכון לילד בגיל גן או שמא מוקדם מידי ועלול להזיק לילד הרך? מחקר מעניין שנעשה על סיפורי ילדים: מה שהילדים מספרים להורים על מה שהם עשו בגן. מתוך הסיפורים של הילדים ,על פי שיטת ניתוח תוכן, ניתחו והעלו מסקנות בנושא השימוש באינטרנט בגיל הרך.הממצאים העיקריים העלו כי הילדים תופסים את האינטרנט כמגוון של תמונות המקנה חוויה חזותית ולא ככלי גלישה על פעילויותיו השונות ככלי אינטרנט. השימוש במגוון התמונות בצורה מודרכת על ידי מבוגר, בצורה מבוקרת תוך התאמה לגיל, למטרות הלמידה ולתוכניות הלימוד מקדמת ומעלה את יכולת הלמידה והתפישה של הילד בהווה ובעתיד, כל זאת תוך שימוש ולמידה באמצעים "אמיתיים" מוחשיים בשטח הגן (ד"ר עפרה ניר-גל, ג'ורג'ט דרורי)
אני מאמינה שחשוב וכדאי לשלב את האינטרנט בגן הילדים ואפשר ליצור מגוון פעיליות עשיר ומלמד, כמובן תוך כדי תיווך וסיוע. אני מקווה שאכן אצליח לשכנע את הממונים על חשיבות הנושא ואצליח ליישם זאת.
יום חמישי, 15 ביולי 2010
גיוון תרבותי
בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה התבקשנו לקרוא את מאמר: גיוון תרבותי ברשת. שבו נערך מחקר.
המחקר ניסה לבדוק איך סטודנטים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה מקיימים מפגשי למידה באינטרנט, ולהעריך את מידת ההשפעה של גורמי התרבות על מחוייבותם כלפי למידה מתוקשבת. המחקר בדק את ההשלכות התרבותיות של מחויבות סטודנטים למרכיבים ארגוניים, טכנולוגיים ופדגוגיים של למידה באמצעות האינטרנט.
לכותבי המאמר שלוש טענות מרכזיות:1. הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות על ידי מערכות טכנולוגיות. לכן, לומדים מרקע תרבותי שונה מגיבים בצורה שונה למערכות הטכנולוגיות והארגוניות של הסביבה האינטראקטיבית.
2. יהיה זה מוטעה להניח כי על ידי אספקת סביבות למידה עתירות כלים טכנולוגיים כגון קבוצות דיון, שימוש בגוגל דוקס או הדרכת תלמידים לגבי משימה מסוימת יביא להצלחתה של הלמידה השיתופית באופן טבעי. לכן לומדים מרקע תרבותי שונה, שונים ביכולתם לעבוד עם טכנולוגיות למידה באינטרנט.
3. כאשר מעצבים סביבת למידה מתוקשבת קיימת חשיבות רבה לפדגוגיה. לכן קיימים הבדלים בהתייחסות לתוכן ולסביבת הלמידה (משובים, הערכת עמיתים, למידה רלוונטית ללומד) בקרב לומדים מרקעים תרבותיים שונים.
במאמר זה נתקלתי בכמה נושאים מענינים.
1.הבדלים תרבותיים מציבים מספר אתגרים לשידור וירטואלי - הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות ע"י מערכת טכנולוגיות. שיעור הכניסות לרשת משתנה מקבוצה תרבותית אחת לאחרת.
2. בהיבט הארגוני:החזון להעברה וירטואלית של תכני קורסים לסטודנטים מקומיים וזרים הפך לפתרון פופולארי להרחבת שווקים, הגדלת רווחים, הפחתת עלויות ומיצוב תחרותי. - אך לעיתים זה כמו השלכת המון חומר כתוב אל אתר אינטרנט , השילוב בין משאבים זמינים, קבוצות גדולות של סטודנטים ומערכות העברה יעילות נעשה חשוב יותר ממערכת פדגוגית מחושבת - תלמידים מרקעי שפה שונים מגיבים בצורה שונה לציוויום ונהלים ארגוניים שנבנו בתוך מערכת למידה טכנולוגית.
3 היבט טכנולוגי -תשתיות למידה אינטרנטיות מציעות סביבה וירטואלית עם כלים רבים ויכולות רבות אך אינן עשירות בעיצוב ובהדרכה . ישנם הבדלי תרבות ושפה המובאים ע"י לומדים כאשר הם מעורבים בטכנולוגיות של תשתית ווירטואלית - תלמידים הבאים מרקעים תרבותיים שונים , שונים ביכולתם לעבוד עם טכנולוגיות למידה באינטרנט. הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות עך ידי מערכות טכנולוגיות.
4 היבט פדגוגי - גישות פדגוגיות תומכות בלימוד מעמיק - מודל לעיצוב נכון של לימוד מעורב ומרוחק אך איכותי. הרגלי הגומלין המתרחשים במקום מסוים , אשר הם סממני הזהות והתרבות אינם זמינים במרחב הוירטואלי - לומדים מרקעים תרבותיים שונים בדרך כלל אינם חווים תכניות ווירטואליות באותו אופן של הכללה תרבותית. גם עבור יחסם לתוכן וגם עבור הלימוד וסביבתו.. .
5 למידה שיתופית- "חוסר במחוייבות בתקשורת וירטואלית בין סטודנטים": לדעתי יש לחייב את הסטודנטים לעבודה בזוגות ובצוותים כדי למנוע את הבידוד שחשים סטודנטים זרים וגם כדי ליצור סביבה שיתופית שתורמת ונתרמת האחד מהשני. דבר זה עשוי להביא לשיתוף פעולה מצד הסטודנטים ולמחוייבות גדולה יותר בתקשורת וירטואלית בין סטודנטים.
6 לימוד וירטואלי- "מוסדות חינוך מרחיבים את העברת הקורסים בצורה ווירטואלית עם מעט מאד שינויים בשיטות הלימוד המסורתיות שלהם.": לימוד וירטואלי יכול להיות מאתגר אינטלקטואלית, מעשיר ובעל עומק אינטלקטואלי אם המרצה יודע לשלב ולנצל את היכולות הטכנולוגיות המזמנות -למידה מתוקשבת. ישנם מרחבים וירטואליים היכולה לסייע בתהליך הלמידה ולהעמיק אותו ויש לתת על כך את הדעת בזמן שבונים קורס וירטואלי. לימוד וירטואלי מאפשר למוסדות חינוך להתרחב במהירות תוך הפקת תועלת מיעילות ארגונית שמאפשרת שכפול יישומיים .
לסיכום: כדי שתתקיים למידה משמעותית על המרצה ליצור בסיס משותף רחב ככל האפשר כדי לעודד ולעורר ללמידה תלמידים מרקעים תרבותיים שונים. בהיבטים השונים אליהם התייחסתם בעיצוב סביבת לימודים וירטואלית יש חשיבות רבה לתכנון. חשוב שמתכנן הסביבה הלימודית יהיה מודע להבדלים בין התרבויות והיכולות הטכנולוגיות של הלומדים, כדי לצמצם, ככל הניתן, את הפערים. כך שהעיקר יהיה הלימוד ולא העיסוק בדברים אחרים.
המחקר ניסה לבדוק איך סטודנטים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה מקיימים מפגשי למידה באינטרנט, ולהעריך את מידת ההשפעה של גורמי התרבות על מחוייבותם כלפי למידה מתוקשבת. המחקר בדק את ההשלכות התרבותיות של מחויבות סטודנטים למרכיבים ארגוניים, טכנולוגיים ופדגוגיים של למידה באמצעות האינטרנט.
לכותבי המאמר שלוש טענות מרכזיות:1. הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות על ידי מערכות טכנולוגיות. לכן, לומדים מרקע תרבותי שונה מגיבים בצורה שונה למערכות הטכנולוגיות והארגוניות של הסביבה האינטראקטיבית.
2. יהיה זה מוטעה להניח כי על ידי אספקת סביבות למידה עתירות כלים טכנולוגיים כגון קבוצות דיון, שימוש בגוגל דוקס או הדרכת תלמידים לגבי משימה מסוימת יביא להצלחתה של הלמידה השיתופית באופן טבעי. לכן לומדים מרקע תרבותי שונה, שונים ביכולתם לעבוד עם טכנולוגיות למידה באינטרנט.
3. כאשר מעצבים סביבת למידה מתוקשבת קיימת חשיבות רבה לפדגוגיה. לכן קיימים הבדלים בהתייחסות לתוכן ולסביבת הלמידה (משובים, הערכת עמיתים, למידה רלוונטית ללומד) בקרב לומדים מרקעים תרבותיים שונים.
במאמר זה נתקלתי בכמה נושאים מענינים.
1.הבדלים תרבותיים מציבים מספר אתגרים לשידור וירטואלי - הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות ע"י מערכת טכנולוגיות. שיעור הכניסות לרשת משתנה מקבוצה תרבותית אחת לאחרת.
2. בהיבט הארגוני:החזון להעברה וירטואלית של תכני קורסים לסטודנטים מקומיים וזרים הפך לפתרון פופולארי להרחבת שווקים, הגדלת רווחים, הפחתת עלויות ומיצוב תחרותי. - אך לעיתים זה כמו השלכת המון חומר כתוב אל אתר אינטרנט , השילוב בין משאבים זמינים, קבוצות גדולות של סטודנטים ומערכות העברה יעילות נעשה חשוב יותר ממערכת פדגוגית מחושבת - תלמידים מרקעי שפה שונים מגיבים בצורה שונה לציוויום ונהלים ארגוניים שנבנו בתוך מערכת למידה טכנולוגית.
3 היבט טכנולוגי -תשתיות למידה אינטרנטיות מציעות סביבה וירטואלית עם כלים רבים ויכולות רבות אך אינן עשירות בעיצוב ובהדרכה . ישנם הבדלי תרבות ושפה המובאים ע"י לומדים כאשר הם מעורבים בטכנולוגיות של תשתית ווירטואלית - תלמידים הבאים מרקעים תרבותיים שונים , שונים ביכולתם לעבוד עם טכנולוגיות למידה באינטרנט. הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות עך ידי מערכות טכנולוגיות.
4 היבט פדגוגי - גישות פדגוגיות תומכות בלימוד מעמיק - מודל לעיצוב נכון של לימוד מעורב ומרוחק אך איכותי. הרגלי הגומלין המתרחשים במקום מסוים , אשר הם סממני הזהות והתרבות אינם זמינים במרחב הוירטואלי - לומדים מרקעים תרבותיים שונים בדרך כלל אינם חווים תכניות ווירטואליות באותו אופן של הכללה תרבותית. גם עבור יחסם לתוכן וגם עבור הלימוד וסביבתו.. .
5 למידה שיתופית- "חוסר במחוייבות בתקשורת וירטואלית בין סטודנטים": לדעתי יש לחייב את הסטודנטים לעבודה בזוגות ובצוותים כדי למנוע את הבידוד שחשים סטודנטים זרים וגם כדי ליצור סביבה שיתופית שתורמת ונתרמת האחד מהשני. דבר זה עשוי להביא לשיתוף פעולה מצד הסטודנטים ולמחוייבות גדולה יותר בתקשורת וירטואלית בין סטודנטים.
6 לימוד וירטואלי- "מוסדות חינוך מרחיבים את העברת הקורסים בצורה ווירטואלית עם מעט מאד שינויים בשיטות הלימוד המסורתיות שלהם.": לימוד וירטואלי יכול להיות מאתגר אינטלקטואלית, מעשיר ובעל עומק אינטלקטואלי אם המרצה יודע לשלב ולנצל את היכולות הטכנולוגיות המזמנות -למידה מתוקשבת. ישנם מרחבים וירטואליים היכולה לסייע בתהליך הלמידה ולהעמיק אותו ויש לתת על כך את הדעת בזמן שבונים קורס וירטואלי. לימוד וירטואלי מאפשר למוסדות חינוך להתרחב במהירות תוך הפקת תועלת מיעילות ארגונית שמאפשרת שכפול יישומיים .
לסיכום: כדי שתתקיים למידה משמעותית על המרצה ליצור בסיס משותף רחב ככל האפשר כדי לעודד ולעורר ללמידה תלמידים מרקעים תרבותיים שונים. בהיבטים השונים אליהם התייחסתם בעיצוב סביבת לימודים וירטואלית יש חשיבות רבה לתכנון. חשוב שמתכנן הסביבה הלימודית יהיה מודע להבדלים בין התרבויות והיכולות הטכנולוגיות של הלומדים, כדי לצמצם, ככל הניתן, את הפערים. כך שהעיקר יהיה הלימוד ולא העיסוק בדברים אחרים.
יום שישי, 9 ביולי 2010
הדמיות ומשחקים
השבוע שותפתי ואני לעבודה ישבנו שעות כדי לפתח אינטראקציה לימודית.
החלטנו על נושא שהוא :"פיתוח מודעות פונולוגית" ומפה התחלנו לזרוק רעיונות, ישבנו עם תוכנית הלימודים, עם ספרים ועם דיסק מקסים שבו שירים ודקלומים ליצירת מודעות פונולוגית שכתבו וערכו:
ד"ר טלי גורלי-טוראל ומירי מיירס.
החלטנו לשלב בין השירים בדיסק לבין משחק שאותו ניצור ונבנה.
הרעיונות זרמו ,חלק היו טובים חלק טובים פחות, לחלק אני התחברתי ולחלק שותפתי התחברה.
ולאט לאט התקדמנו. ואני שתהיתי כמה קשה לפתח משחק ולבנות אותו בעצמנו פתאום הרגשתי כל כך יצירתית והדברים נרקמו לנגד עיני.
החלטנו על מסך פתיחה: "ביער המודעות הפונולוגית" – תמונת יער ובו גמדים כל גמד מציין פעילות במודעות פונולוגית. במסך יהיה חלון הוראות המספר את סיפור המסגרת, רמקול לשמיעת השיר ו/או הפסקתו, פיה - שם הילד המשחק (בכדי שיוכל לחזור למשחק בכל עת שירצה ויוכל להתקדם הלאה ).
סיפרנו סיפור מסגרת: יער קסום אשר הוטלה עליו קללה והוא דומם מכל פעילות, כל פעילות שהילד מבצע בהצלחה מחזירה חלק מן היער לפעילות.
במהלך המשחק כל פעם יכול הילד לבדוק כיצד נראה היער עכשיו (מה כבר התעורר לחיים ומה עוד מצפה לו).
בסוף הפעילות המטרה: לעבור את כל התחנות ואז מתעורר כל היער שוב לחיים והפייה (הילד) זוכה לחיות חיים טובים ומאושרים ביער הקסום. ובנינו פעיליות.
אני כגננת הרגשתי שהמשחק יכול לקדם ולהעשיר את ילדי הגן, ופעילות זו עונה לי על הרבה מאוד צרכים.
מרוצות שלחנו את הפעילות למרצה וזו ההודעה שקיבלנו ממנה: עשיתן יופי של עבודה והשקעתן הרבה. אני מעריכה מאוד מאוד את המוטיבציה שלכן ואת פרץ היצירתיות :-)
יחד עם זאת, אני חושבת שהנושא של מודעות פונולגית כולו הוא רחב מדי, ולמעשה פיתחתן סביבה ולא אינטראקציה בודדת.
כשקראתי את המשוב היתה בי שמחה שבאמת הצלחנו לחשוב רחב ופיתחנו סביבה, סביבה שהייתי מאוד רוצה להמשיך ולפתח שתהיה לי בגן כמענה להרבה ילדים ,כשאנו לומדים מודעות פונולוגית ומוכנות לקראת כיתה א'.
אז בקורס זה אנו נבנה בסופו של דבר אינטראקציה בודדת אחת מתוך המודעות הפונולוגית והיא: חריזה.
אנו נמשיך לשבת ולעבוד על זה עד התוצר המוגמר.
מבטיחה להמשיך ולעדכן בנדון.
החלטנו על נושא שהוא :"פיתוח מודעות פונולוגית" ומפה התחלנו לזרוק רעיונות, ישבנו עם תוכנית הלימודים, עם ספרים ועם דיסק מקסים שבו שירים ודקלומים ליצירת מודעות פונולוגית שכתבו וערכו:ד"ר טלי גורלי-טוראל ומירי מיירס.
החלטנו לשלב בין השירים בדיסק לבין משחק שאותו ניצור ונבנה.
הרעיונות זרמו ,חלק היו טובים חלק טובים פחות, לחלק אני התחברתי ולחלק שותפתי התחברה.
ולאט לאט התקדמנו. ואני שתהיתי כמה קשה לפתח משחק ולבנות אותו בעצמנו פתאום הרגשתי כל כך יצירתית והדברים נרקמו לנגד עיני.
החלטנו על מסך פתיחה: "ביער המודעות הפונולוגית" – תמונת יער ובו גמדים כל גמד מציין פעילות במודעות פונולוגית. במסך יהיה חלון הוראות המספר את סיפור המסגרת, רמקול לשמיעת השיר ו/או הפסקתו, פיה - שם הילד המשחק (בכדי שיוכל לחזור למשחק בכל עת שירצה ויוכל להתקדם הלאה ).
סיפרנו סיפור מסגרת: יער קסום אשר הוטלה עליו קללה והוא דומם מכל פעילות, כל פעילות שהילד מבצע בהצלחה מחזירה חלק מן היער לפעילות.
במהלך המשחק כל פעם יכול הילד לבדוק כיצד נראה היער עכשיו (מה כבר התעורר לחיים ומה עוד מצפה לו).
בסוף הפעילות המטרה: לעבור את כל התחנות ואז מתעורר כל היער שוב לחיים והפייה (הילד) זוכה לחיות חיים טובים ומאושרים ביער הקסום. ובנינו פעיליות.
אני כגננת הרגשתי שהמשחק יכול לקדם ולהעשיר את ילדי הגן, ופעילות זו עונה לי על הרבה מאוד צרכים.
מרוצות שלחנו את הפעילות למרצה וזו ההודעה שקיבלנו ממנה: עשיתן יופי של עבודה והשקעתן הרבה. אני מעריכה מאוד מאוד את המוטיבציה שלכן ואת פרץ היצירתיות :-)
יחד עם זאת, אני חושבת שהנושא של מודעות פונולגית כולו הוא רחב מדי, ולמעשה פיתחתן סביבה ולא אינטראקציה בודדת.
כשקראתי את המשוב היתה בי שמחה שבאמת הצלחנו לחשוב רחב ופיתחנו סביבה, סביבה שהייתי מאוד רוצה להמשיך ולפתח שתהיה לי בגן כמענה להרבה ילדים ,כשאנו לומדים מודעות פונולוגית ומוכנות לקראת כיתה א'.
אז בקורס זה אנו נבנה בסופו של דבר אינטראקציה בודדת אחת מתוך המודעות הפונולוגית והיא: חריזה.
אנו נמשיך לשבת ולעבוד על זה עד התוצר המוגמר.
מבטיחה להמשיך ולעדכן בנדון.
יום שבת, 3 ביולי 2010
הדמיות ומשחקים
בסימסטר זה, סימסטר ג' אנו לומדים 3 קורסים בתקשוב. קורסים מאתגרים מאוד, שאנו מתנסים בהם ולומדים דברים חדשים.
אני כגננת לא באה מרקע של תקשוב, אין לי הרבה ניסיון, וכל קורס בתקשוב הוא עבורי התנסות חדשה ומאתגרת.
רציתי לכתוב ולשתף לגבי הקורס: "הדמיות ומשחקים כאמצעים פדגוגיים":תכנון, עיצוב ופיתוח של סביבות למידה מתוקשבות מצריך ידע ומומחיות במספר רב של תחומים: ארגון תוכן מילולי וחזותי, עיצוב ואפיון מסך, ארכיטקטורה של ממשקים, פיתוח הדמיות ועולמונים, פיתוח משחקים, פיתוח פעילויות אינטראקטיביות, שילוב בין תוכן לתקשורת ועוד.
באתר הקורס גלית כתבה לנו:" הייתם מעונינים להתנסות בפיתוח משחק, הדמייה או פעילות ממוחשבת לפיתוח חשיבה, הגעתם למקום הנכון.
ואני הרגשתי פרפורים בליבי, ליצור הדמייה או משחק לגמרי לבד, הרי הרשת מלאה במשחקים, וכל פעם חשבתי לעצמי איך אפשר להמציא משהו חדש שיענה על הצרכים של אוכלוסיית היעד שלי.
ואז גם הבנתי כמה עבודת מחשבה, תכנון ויצירתיות צריך כדי ליצור את המשחק הפשוט ביותר. כמה אנשים שותפים לתהליך: המתכנן, הגרפקאי היוצר ועוד.
נחשפתי להמון אתרים ברשת כמו: אופק, הסוד של מיה, גלים, סנונית מפתח הקסם ועוד ועוד כדי לשאוב רעיונות.
בקורס זה נלמד לפתח יחידת לימוד מתוקשבת, ונלמד כיצד ניתן לנצל את הטכנולוגייה לטובת הפדגוגייה, וכיצד ניתן לזמן לתלמידים פעילות שהיא גם מלמדת וגם חוויתית.
אנו בתחילת הדרך - בחשיבה: מה אנו רוצות ללמד וכיצד.....
מבטיחה לעדכן על המשך התהליך וכמובן על התוצר הסופי.
אני כגננת לא באה מרקע של תקשוב, אין לי הרבה ניסיון, וכל קורס בתקשוב הוא עבורי התנסות חדשה ומאתגרת.
רציתי לכתוב ולשתף לגבי הקורס: "הדמיות ומשחקים כאמצעים פדגוגיים":תכנון, עיצוב ופיתוח של סביבות למידה מתוקשבות מצריך ידע ומומחיות במספר רב של תחומים: ארגון תוכן מילולי וחזותי, עיצוב ואפיון מסך, ארכיטקטורה של ממשקים, פיתוח הדמיות ועולמונים, פיתוח משחקים, פיתוח פעילויות אינטראקטיביות, שילוב בין תוכן לתקשורת ועוד.
באתר הקורס גלית כתבה לנו:" הייתם מעונינים להתנסות בפיתוח משחק, הדמייה או פעילות ממוחשבת לפיתוח חשיבה, הגעתם למקום הנכון.
ואני הרגשתי פרפורים בליבי, ליצור הדמייה או משחק לגמרי לבד, הרי הרשת מלאה במשחקים, וכל פעם חשבתי לעצמי איך אפשר להמציא משהו חדש שיענה על הצרכים של אוכלוסיית היעד שלי.
ואז גם הבנתי כמה עבודת מחשבה, תכנון ויצירתיות צריך כדי ליצור את המשחק הפשוט ביותר. כמה אנשים שותפים לתהליך: המתכנן, הגרפקאי היוצר ועוד.
נחשפתי להמון אתרים ברשת כמו: אופק, הסוד של מיה, גלים, סנונית מפתח הקסם ועוד ועוד כדי לשאוב רעיונות.
בקורס זה נלמד לפתח יחידת לימוד מתוקשבת, ונלמד כיצד ניתן לנצל את הטכנולוגייה לטובת הפדגוגייה, וכיצד ניתן לזמן לתלמידים פעילות שהיא גם מלמדת וגם חוויתית.
אנו בתחילת הדרך - בחשיבה: מה אנו רוצות ללמד וכיצד.....
מבטיחה לעדכן על המשך התהליך וכמובן על התוצר הסופי.
יום ראשון, 27 ביוני 2010
אתר אינטרנט לגן ילדים
סימסטר ג' הגיע ואני חוזרת לכתוב בבלוג....
בסימסטר זה אני לומדת קורס: "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות". בקורס זה אנו נלמד לבנות אתר אינטרנט ולעצבו ע"פ השקפתנו .
בשנת הלימודים הבאה אני פותחת גן חדש באזור חדש עבורי ,ומאוד הייתי רוצה לשלב את נושא התקשוב בגן. כידוע נושא התקשוב בגני ההילדים הוא מעט בעייתי וכמעט אינו פעיל. לכן חשבתי על הקמת אתר לגן.
החברה המערבית הינה חברה בה השימוש באמצעים טכנולוגים הולך ומתעצם, כמחנכת לילדים צעירים עלי לתת את הדעת איך לחשוף את הילדים לאמצעים טכנולוגים ובד בבד להמשיך את עבודת הגן המיוחדת .
בסביבה בה אני עובדת לכל ילד בבית יש מחשב וכמעט כולם מחוברים לאינטרנט. כמחנכת אני רואה חשיבות בהובלת תהליכים חינוכיים, כאשר המחשב וגלישה באינטרנט מהווים חלק מן הסביבה הטבעית בה הילדים גדלים עלי לנסות להתאים את הסביבה החינוכית שבגן למציאות זו. כמו כן אתר אינטרנט גני הוא מימד נוסף לקשר של ההורים עם הגן.
עסקים רבים בימינו מקימים אתרי אינטרנט לשיווק ומסירת מידע ללקוחות קיימים ופוטנציאליים הקמת אתר אינטרנט עבור הגן היא לא דבר של מה בכך.לגן ולהורי הגן יש צרכים והדגשים שיש לתת עליהם את הדעת . אתר אינטרנט לגן יכול להוות מראה למקצועיות של הגן, לאני מאמין שלו ולצוות הגן. באתר מוצלח יכולה לבוא לידי ביטוי אווירת הגן ואיכותו הגבוהה ולספק להורים תמונת מצב עדכנית ומידע רב שהם זקוקים לו , כמו למשל ה"אני מאמין" של הגן, צוות הגן, פעילויות וחוגים, סדר יום, ואיך לא האוכל בגן.
האתר יכול להיות "לוח מידע" אינטראקטיבי של הגן, מקום למידע ועדכונים וכן אפשרות ליצור פעילויות ושיתופי פעולה בין אנשי המקצוע לבין הורים.
כרגע אני בתחילת הדרך לבניית האתר, כולי תקווה שאצליח ליצוק בו חומרים חיוניים עבורי ועבור קהילת הילדים וההורים בגני.
מבטיחה להמשיך ולעדכן בנעשה בנידון.
בסימסטר זה אני לומדת קורס: "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות". בקורס זה אנו נלמד לבנות אתר אינטרנט ולעצבו ע"פ השקפתנו .
בשנת הלימודים הבאה אני פותחת גן חדש באזור חדש עבורי ,ומאוד הייתי רוצה לשלב את נושא התקשוב בגן. כידוע נושא התקשוב בגני ההילדים הוא מעט בעייתי וכמעט אינו פעיל. לכן חשבתי על הקמת אתר לגן.
החברה המערבית הינה חברה בה השימוש באמצעים טכנולוגים הולך ומתעצם, כמחנכת לילדים צעירים עלי לתת את הדעת איך לחשוף את הילדים לאמצעים טכנולוגים ובד בבד להמשיך את עבודת הגן המיוחדת .
בסביבה בה אני עובדת לכל ילד בבית יש מחשב וכמעט כולם מחוברים לאינטרנט. כמחנכת אני רואה חשיבות בהובלת תהליכים חינוכיים, כאשר המחשב וגלישה באינטרנט מהווים חלק מן הסביבה הטבעית בה הילדים גדלים עלי לנסות להתאים את הסביבה החינוכית שבגן למציאות זו. כמו כן אתר אינטרנט גני הוא מימד נוסף לקשר של ההורים עם הגן.
עסקים רבים בימינו מקימים אתרי אינטרנט לשיווק ומסירת מידע ללקוחות קיימים ופוטנציאליים הקמת אתר אינטרנט עבור הגן היא לא דבר של מה בכך.לגן ולהורי הגן יש צרכים והדגשים שיש לתת עליהם את הדעת . אתר אינטרנט לגן יכול להוות מראה למקצועיות של הגן, לאני מאמין שלו ולצוות הגן. באתר מוצלח יכולה לבוא לידי ביטוי אווירת הגן ואיכותו הגבוהה ולספק להורים תמונת מצב עדכנית ומידע רב שהם זקוקים לו , כמו למשל ה"אני מאמין" של הגן, צוות הגן, פעילויות וחוגים, סדר יום, ואיך לא האוכל בגן.
האתר יכול להיות "לוח מידע" אינטראקטיבי של הגן, מקום למידע ועדכונים וכן אפשרות ליצור פעילויות ושיתופי פעולה בין אנשי המקצוע לבין הורים.
כרגע אני בתחילת הדרך לבניית האתר, כולי תקווה שאצליח ליצוק בו חומרים חיוניים עבורי ועבור קהילת הילדים וההורים בגני.
מבטיחה להמשיך ולעדכן בנעשה בנידון.
יום ראשון, 16 במאי 2010
לזרום עם השינוי
לכבוד חג השבועות וסיום סימסטר ב' מצאתי לנכון, לצרף סרטון ומצגת "מי הזיז את הגבינה שלי" ולקחת רגע למחשבה ולבדוק היכן אנחנו ממוקמים עם השינוי שמגיע.
האם אנחנו זורמים עם השינוי האם אנחנו מפחדים ממנו.....
השינוי כבר כאן! אני מאחלת לכולם חג שמח ולזרום עם השינוי.....
http://www.pisga-ta.co.il/Apps/Public/getfile.aspx?inline=yes&f=files/ba3c28fc-8c3e-46d9-b4f3-effda4c7e27b/f3cb4085-3c03-460d-b170-d1c98cf1c1be/8aa47212-c783-46ca-8323-87864b82a832/f0a3e1ce-39f7-4a32-95d4-cd061a36d3fd.ppt
האם אנחנו זורמים עם השינוי האם אנחנו מפחדים ממנו.....
השינוי כבר כאן! אני מאחלת לכולם חג שמח ולזרום עם השינוי.....
http://www.pisga-ta.co.il/Apps/Public/getfile.aspx?inline=yes&f=files/ba3c28fc-8c3e-46d9-b4f3-effda4c7e27b/f3cb4085-3c03-460d-b170-d1c98cf1c1be/8aa47212-c783-46ca-8323-87864b82a832/f0a3e1ce-39f7-4a32-95d4-cd061a36d3fd.ppt
יום רביעי, 12 במאי 2010
עת הדעת
בעיתון הד החינוך האחרון התפרסמה כתבה "איך מחברים פדגוגיה לטכנולוגיה?" ובכתבה שולב מידע על "עת-הדעת" .
" עת הדעת" היא חברה בבעלותו של איש עסקים עשיר, שמעדיף להישאר בצללית, חברה זו מפתחת מערכי שיעור לכיתות משולבות מחשבים. בשיטה שהם מובילים המורה מסביר בכיתה על לוח חכם או בעזרת מחשב וברקו בצורה פרונטלית את נושא השיעור,ולאחר מכן מתקיים תרגול אישי במחשבים של התלמידים.
לא מעט תוכניות משלבות מחשבים, אך באופן חלקי. מה שקורה בפועל הוא שיש מעבדת מחשבים שנמצאת מחוץ לכיתה והילדים הולכים אליה לשעתיים-שלוש בשבוע. בשיטה זו מציעים שהתלמידים יחזיקו במחשב כל הזמן לאורך כל השיעורים. המחשב יודע לזהות את קצב הלימוד של התלמיד, המורה מקבל כלים כיצד לנהוג בכיתה ולתפעל את הטכנולוגיה.
הטכנולוגיה היא לא תחליף למורה, אלא כלי שנועד להעצים אותו. מורים מפחדים לאבד את השליטה בכיתה - שכל ילד יעשה במחשב מה שהוא רוצה, שהתלמידים ישוטטו באינטרנט. לכן יש צורך במערכת שמצד אחד לא מפחידה את המורים ונוחה לשימוש ומצד שני מאפשרת לשלוט במה עושה כל תלמיד בכיתה. חלק נוסף במערך הוא תכנים דיגיטליים. רוצים שהשימוש במחשב יאפשר עבודה שיתופית בין התלמידים למורה. כל מורה יכול להוסיף את התכנים האישיים שלו וללמד אותם באמצעות התוכנה . העיקרון הפדגוגי שעומד מאחורי חברה זו היא יצירת למידה משמעותית שבה הידע נבנה ומיושם בהכוונת המורה, למידה שיתופית ולמידה מותאמת.
אני בשנה הבאה חוזרת לעבודתי בגן ואני כל הזמן חושבת כיצד לשלב את מה שאני לומדת במהלך הלימודים - טכנולוגיה וליישמה בגן. בגנים אין חיבור לאינטרנט, ויש בקושי מחשב אחד עובד. הייתי רוצה שתהיה לי האפשרות להתחבר לחברה כמו "עת-הדעת" ולקבל מענה ועזרה כדי לשלב בגן את הטכנולוגיה.
" עת הדעת" היא חברה בבעלותו של איש עסקים עשיר, שמעדיף להישאר בצללית, חברה זו מפתחת מערכי שיעור לכיתות משולבות מחשבים. בשיטה שהם מובילים המורה מסביר בכיתה על לוח חכם או בעזרת מחשב וברקו בצורה פרונטלית את נושא השיעור,ולאחר מכן מתקיים תרגול אישי במחשבים של התלמידים.
לא מעט תוכניות משלבות מחשבים, אך באופן חלקי. מה שקורה בפועל הוא שיש מעבדת מחשבים שנמצאת מחוץ לכיתה והילדים הולכים אליה לשעתיים-שלוש בשבוע. בשיטה זו מציעים שהתלמידים יחזיקו במחשב כל הזמן לאורך כל השיעורים. המחשב יודע לזהות את קצב הלימוד של התלמיד, המורה מקבל כלים כיצד לנהוג בכיתה ולתפעל את הטכנולוגיה.
הטכנולוגיה היא לא תחליף למורה, אלא כלי שנועד להעצים אותו. מורים מפחדים לאבד את השליטה בכיתה - שכל ילד יעשה במחשב מה שהוא רוצה, שהתלמידים ישוטטו באינטרנט. לכן יש צורך במערכת שמצד אחד לא מפחידה את המורים ונוחה לשימוש ומצד שני מאפשרת לשלוט במה עושה כל תלמיד בכיתה. חלק נוסף במערך הוא תכנים דיגיטליים. רוצים שהשימוש במחשב יאפשר עבודה שיתופית בין התלמידים למורה. כל מורה יכול להוסיף את התכנים האישיים שלו וללמד אותם באמצעות התוכנה . העיקרון הפדגוגי שעומד מאחורי חברה זו היא יצירת למידה משמעותית שבה הידע נבנה ומיושם בהכוונת המורה, למידה שיתופית ולמידה מותאמת.
אני בשנה הבאה חוזרת לעבודתי בגן ואני כל הזמן חושבת כיצד לשלב את מה שאני לומדת במהלך הלימודים - טכנולוגיה וליישמה בגן. בגנים אין חיבור לאינטרנט, ויש בקושי מחשב אחד עובד. הייתי רוצה שתהיה לי האפשרות להתחבר לחברה כמו "עת-הדעת" ולקבל מענה ועזרה כדי לשלב בגן את הטכנולוגיה.
יום שני, 10 במאי 2010
חזון חדש של בתי הספר
בקורס סוגיות במערכת החינוך נחשפתי למאמר של יין צ'אנג צ'נג "חזון חדש של בתי-ספר בניהול עצמי: גלובלזציה, לוקליזציה
והתאמה אישית ". מאמר זה דיבר אלי מאוד כי אני מרגישה שזה מתחבר ללמידה שלי במגמת תקשוב ולמידה.
צ'אנג טוען כי המאה העשרים ואחת, מאה המאופיינת בקצב שינויים מהיר כל-כך, בתי ספר והמורים נאלצים להתמודד עם בעיות, אי-ודאויות ואתגרים רבים, שיאפשרו לדורות החדשים ללמוד ביתר עצמאות, להיות יצירתיים יותר ולהסתגל לסביבה המשתנה.
הפרדיגמה צריכה להשתנות מפרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום ל- פרדיגמה משולשת חדשה. הפרדיגמה החדשה תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר אצל התלמידים ובהן אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית). גלובליזציה: הכוונה להעברה, סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות בין מדינות וחבָרות ברחבי העולם. משמעויות הגלובליזציה לחינוך צריכות לכלול את מרב הרלוונטיות הגלובלית, התמיכה, המשאבים האינטלקטואליים והיזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה .
לוקליזציה: המשמעויות הלוקליזציה בחינוך הן לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה.הכונה להעברה, סיגול, ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות קשורות מההקשרים המקומיים ואליהם.
התאמה אישית (אינדיבידואליזציה): הכוונה להעברה, סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות חיצוניים כדי לענות על צרכיו של הפרט ותכונותיו. לעודד תלמידים ומורים ללמוד למידה עצמאית ולהשיג הגשמה עצמית ויזמה עצמית; לענות על הצרכים האישיים המיוחדים ולפתח בקרב התלמידים אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר.
אנו משערים כי הלמידה מתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים. החינוך שמעניק בית הספר הוא רק התחלה או הכנה לקראת למידה לאורך כל החיים. הזדמנויות הלמידה אינן מוגבלות. התלמידים יכולים לעשות את המרב מהזדמנויות הלמידה שלהם דרך חשיפה מקומית וגלובלית לאינטרנט, למידה דרך האינטרנט, ועידות חוזי, שיתופיות חוצה תרבויות וסוגים שונים של חומרים אינטראקטיביים ושל מולטימדיה.מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש - ולספק סביבת למידה משולשת (דהיינו, גלובלית, מותאמת למקום ומותאמת לתלמיד), בעלת תמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם.
אני מרגישה הזדהות עם המאמר בהקשר לכל מה שלמדתי עד כה בלימודי , העתיד כבר כאן ואסור להתעלם מכך אלא להיות מוכנים לקראתו, ואכן אני מקווה להתחיל וליישם את כל האמור בעבודתי בהוראה.
והתאמה אישית ". מאמר זה דיבר אלי מאוד כי אני מרגישה שזה מתחבר ללמידה שלי במגמת תקשוב ולמידה.
צ'אנג טוען כי המאה העשרים ואחת, מאה המאופיינת בקצב שינויים מהיר כל-כך, בתי ספר והמורים נאלצים להתמודד עם בעיות, אי-ודאויות ואתגרים רבים, שיאפשרו לדורות החדשים ללמוד ביתר עצמאות, להיות יצירתיים יותר ולהסתגל לסביבה המשתנה.
הפרדיגמה צריכה להשתנות מפרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום ל- פרדיגמה משולשת חדשה. הפרדיגמה החדשה תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר אצל התלמידים ובהן אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית). גלובליזציה: הכוונה להעברה, סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות בין מדינות וחבָרות ברחבי העולם. משמעויות הגלובליזציה לחינוך צריכות לכלול את מרב הרלוונטיות הגלובלית, התמיכה, המשאבים האינטלקטואליים והיזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה .
לוקליזציה: המשמעויות הלוקליזציה בחינוך הן לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה.הכונה להעברה, סיגול, ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות קשורות מההקשרים המקומיים ואליהם.
התאמה אישית (אינדיבידואליזציה): הכוונה להעברה, סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות חיצוניים כדי לענות על צרכיו של הפרט ותכונותיו. לעודד תלמידים ומורים ללמוד למידה עצמאית ולהשיג הגשמה עצמית ויזמה עצמית; לענות על הצרכים האישיים המיוחדים ולפתח בקרב התלמידים אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר.
אנו משערים כי הלמידה מתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים. החינוך שמעניק בית הספר הוא רק התחלה או הכנה לקראת למידה לאורך כל החיים. הזדמנויות הלמידה אינן מוגבלות. התלמידים יכולים לעשות את המרב מהזדמנויות הלמידה שלהם דרך חשיפה מקומית וגלובלית לאינטרנט, למידה דרך האינטרנט, ועידות חוזי, שיתופיות חוצה תרבויות וסוגים שונים של חומרים אינטראקטיביים ושל מולטימדיה.מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש - ולספק סביבת למידה משולשת (דהיינו, גלובלית, מותאמת למקום ומותאמת לתלמיד), בעלת תמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם.
אני מרגישה הזדהות עם המאמר בהקשר לכל מה שלמדתי עד כה בלימודי , העתיד כבר כאן ואסור להתעלם מכך אלא להיות מוכנים לקראתו, ואכן אני מקווה להתחיל וליישם את כל האמור בעבודתי בהוראה.
יום שבת, 8 במאי 2010
אנימציה ממוחשבת
טכנולוגיות התקשוב (ICT) פתחו אפשרויות חדשות להגברת האפקטיביות של תהליכי הוראה ולמידה. סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה הן בין הגישות המבטיחות ביותר. שורה של מחקרים הראו כי לסרטוני אנימציה ממוחשבים פוטנציאל גבוה ללמידה של מושגים או מערכות מורכבות, בהשוואה ללמידה מסורתית הנוקטת בהסברים וורבאליים.
מחקר זה הינו בין הראשונים מסוגו אשר בוחנים באופן שיטתי ומקיף השפעות של למידה משולבות סרטוני אנימציה על מיומנויות חשיבה בדגש על פיתוח העברת ידע.
מטרות לימודיות אשר מדגישות את טיפוח החשיבה, בד בבד עם הבניית ידע, ניתנות להשגה בסביבה לימודית המושתתת על עקרונות פסיכולוגיים-חינוכיים עדכניים בדבר למידה והוראה.
סביבת סרטוני האנימציה המתוקשבים - בריינפופ, נותנת מענה לחלק מעקרונות אלה כאשר היא מדגישה חשיבה מסתעפת ורב-ממדית והמחשה של תופעות מורכבות. אופי הסרטונים ובמיוחד גיבוריו מזמנים אצל הלומד לקיחת פרספקטיבה (Perspective-taking) המתוארת בסרטון.
הממשק הגראפי של סרטוני האנימציה בריינפופ מעורר גירוי בו-זמני של הלומד על-ידי קול ותמונה ובכך מטפח את אחת ממיומנויות החשיבה הנחוצות בעידן המידע - חשיבה צילומית-חזותית.
לצד הגברת מיומנויות חשיבה, הראה המחקר כי ההתנסות בסביבה הלימודית המשלבת סרטוני אנימציה בריינפופ הגבירה משמעותית גם מוטיבציה ללימוד מדע וטכנולוגיה בעוד שתלמידי קבוצת הביקורת חוו ירידה במוטיבציה ללימוד מדע וטכנולוגיה בתקופה המקבילה. המרכיבים המוטיבציוניים שהוזכרו על-ידי התלמידים והמורים בהקשר לסביבה החדשה, תואמים את המושג "חוויה אופטימלית" (Flow – Optimal experience): תחושות של ריכוז והנאה, הנעה פנימית ונטייה לחזור על הפעילות שהסבה תחושה זו "אני מרגישה כאילו שילד אחר שמבין בנה את הסרטון". כל המורים ציינו כי בשיעורים בהם נערך שימוש בסרטונים רמת הריכוז של כלל התלמידים הייתה מעל לרמת הריכוז המושגת בשיעורים "רגילים". "נושאים שחשבתי שבכלל לא יעניינו את התלמידים פתאום תופסים עניין בגלל האנימציה".
המחקר הראה כי בעקבות ההתנסות בשיעורי מדעים משולבי סרטוני אנימציה בריינפופ חל בקרב התלמידים שינוי תפישתי בהקשר ללימוד מדע וטכנולוגיה. התלמידים תפשו את עצמם כמרכזיים יותר לאינטראקציות הכיתתיות, חשו עניין בלמידה, הדגישו יותר את השילוב של תקשוב וניסויים במהלך השיעורים. "בדרך כלל אני לא רואה קשר בין מה שאנחנו לומדים בכיתה לבין הדברים במציאות. תום ומובי מציגים את הדברים שונה. לא צריך לחפש את הקשר לדברים במציאות" כלומר, שינוי שחל בקרב לומדים בעקבות ההתנסות בסביבה החדשה לא מצטמצם לממד המוטיבציוני בלבד, אלא מתפשט לשינוי תפישתי בדבר מהות הלמידה.
כמו –כן ראיונות עם מורים מצביעים על השפעה משמעותית במיוחד של ההתנסות בסביבת סרטוני אנימציה על תלמידים בעלי לקויות למידה. "רק אחרי שראיתי את הסרטון הבנתי את מה שהמורה הסבירה לנו". (ד"ר יגאל רוזן הפקולטה לחינוך אוניברסיטת חיפה).
אנו פתחתנו חשבון באתר אנימציות ממוחשבות והתנסנו ביצירת דמות, ההתנסות היתה מאוד מאתגרת , מה גם שהאתר דובר אנגלית וכך גם הדמות. התנסנו ביצירת רקעים, דיבור , קולות רקע ועוד.
אני כעובדת הוראה חושבת ששילוב האנמציות בהוראה אכן יכול להגביר את המוטיבציה ואת ההבנה של התלמידים.
http://www.brainpop.co.il/category_12/subcategory_127/subjects_4447/
מחקר זה הינו בין הראשונים מסוגו אשר בוחנים באופן שיטתי ומקיף השפעות של למידה משולבות סרטוני אנימציה על מיומנויות חשיבה בדגש על פיתוח העברת ידע.
מטרות לימודיות אשר מדגישות את טיפוח החשיבה, בד בבד עם הבניית ידע, ניתנות להשגה בסביבה לימודית המושתתת על עקרונות פסיכולוגיים-חינוכיים עדכניים בדבר למידה והוראה.
סביבת סרטוני האנימציה המתוקשבים - בריינפופ, נותנת מענה לחלק מעקרונות אלה כאשר היא מדגישה חשיבה מסתעפת ורב-ממדית והמחשה של תופעות מורכבות. אופי הסרטונים ובמיוחד גיבוריו מזמנים אצל הלומד לקיחת פרספקטיבה (Perspective-taking) המתוארת בסרטון.
הממשק הגראפי של סרטוני האנימציה בריינפופ מעורר גירוי בו-זמני של הלומד על-ידי קול ותמונה ובכך מטפח את אחת ממיומנויות החשיבה הנחוצות בעידן המידע - חשיבה צילומית-חזותית.
לצד הגברת מיומנויות חשיבה, הראה המחקר כי ההתנסות בסביבה הלימודית המשלבת סרטוני אנימציה בריינפופ הגבירה משמעותית גם מוטיבציה ללימוד מדע וטכנולוגיה בעוד שתלמידי קבוצת הביקורת חוו ירידה במוטיבציה ללימוד מדע וטכנולוגיה בתקופה המקבילה. המרכיבים המוטיבציוניים שהוזכרו על-ידי התלמידים והמורים בהקשר לסביבה החדשה, תואמים את המושג "חוויה אופטימלית" (Flow – Optimal experience): תחושות של ריכוז והנאה, הנעה פנימית ונטייה לחזור על הפעילות שהסבה תחושה זו "אני מרגישה כאילו שילד אחר שמבין בנה את הסרטון". כל המורים ציינו כי בשיעורים בהם נערך שימוש בסרטונים רמת הריכוז של כלל התלמידים הייתה מעל לרמת הריכוז המושגת בשיעורים "רגילים". "נושאים שחשבתי שבכלל לא יעניינו את התלמידים פתאום תופסים עניין בגלל האנימציה".
המחקר הראה כי בעקבות ההתנסות בשיעורי מדעים משולבי סרטוני אנימציה בריינפופ חל בקרב התלמידים שינוי תפישתי בהקשר ללימוד מדע וטכנולוגיה. התלמידים תפשו את עצמם כמרכזיים יותר לאינטראקציות הכיתתיות, חשו עניין בלמידה, הדגישו יותר את השילוב של תקשוב וניסויים במהלך השיעורים. "בדרך כלל אני לא רואה קשר בין מה שאנחנו לומדים בכיתה לבין הדברים במציאות. תום ומובי מציגים את הדברים שונה. לא צריך לחפש את הקשר לדברים במציאות" כלומר, שינוי שחל בקרב לומדים בעקבות ההתנסות בסביבה החדשה לא מצטמצם לממד המוטיבציוני בלבד, אלא מתפשט לשינוי תפישתי בדבר מהות הלמידה.
כמו –כן ראיונות עם מורים מצביעים על השפעה משמעותית במיוחד של ההתנסות בסביבת סרטוני אנימציה על תלמידים בעלי לקויות למידה. "רק אחרי שראיתי את הסרטון הבנתי את מה שהמורה הסבירה לנו". (ד"ר יגאל רוזן הפקולטה לחינוך אוניברסיטת חיפה).
אנו פתחתנו חשבון באתר אנימציות ממוחשבות והתנסנו ביצירת דמות, ההתנסות היתה מאוד מאתגרת , מה גם שהאתר דובר אנגלית וכך גם הדמות. התנסנו ביצירת רקעים, דיבור , קולות רקע ועוד.
אני כעובדת הוראה חושבת ששילוב האנמציות בהוראה אכן יכול להגביר את המוטיבציה ואת ההבנה של התלמידים.
http://www.brainpop.co.il/category_12/subcategory_127/subjects_4447/
יום שבת, 1 במאי 2010
http://www.orianit.org/gan/forum/uploads/files/עלון_מקוון_לג_בעומר.doc
לכבוד ל"ג בעומר צרפתי עלון מקווון ובו קטעי מידע ופעיליות מקוונות.
להנאתכם.
לכבוד ל"ג בעומר צרפתי עלון מקווון ובו קטעי מידע ופעיליות מקוונות.
להנאתכם.
הרהורים על טוויטר...
לכמה מאיתנו יש כרטיס בפייסבוק? או יותר נכון, לכמה מאיתנו אין כרטיס בפייסבוק? ובלוג, רובנו מתחזקים בו זמנית כמה משתמשים במבחר רשתות חברתיות.
כשפתחנו אותם, היינו מלאי התלהבות מאינספור הפיצ'רים, התרגשנו מאוד כשקיבלנו את המייל הראשון , חיפשנו את החברים מהתיכון, מהצבא, ממקום העבודה הקודם ואז, מה בעצם גורלו של העמוד שלנו כמה זמן נשאר ונתחזק אותו?
ועכשיו - לכמה מכם יש יוזר בטוויטר? טוויטר הוא אחד משירותי הווב 2.0 הותיקים ביותר, קיים כבר כמעט שלוש שנים, ותיק מהפייסבוק, קצב הצמיחה של הטוויטר מסתבר איטי להפליא לעומת הפייסבוק, ייתכן שהתדמית האפורה של הטוויטר נובעת מהשאלה הקיומית - יש לי טוויטר. אז?
נתחיל בהגדרה – טוויטר הוא אתר מיקרו בלוגינג, או (בתרגום חופשי – בלוג קטן (או קצר' נכון שרוב העיתונאים מקפידים להשתמש במונח ‘מיקרו בלוגינג’ ולא ‘רשת חברתית’, אבל בסופו של דבר כולם מתייחסים אליו כאל רשת חברתית, ומכאן כמתחרה של פייסבוק.
ההבדל בדרך שבה האתרים הללו מציגים את המידע גורם לנו, המשתמשים, להתנהג בצורה שונה בכל אתר, ומכאן גם לצפות מהאתר לספק לנו תכנים מסוימים בדרך ובפורמט מסוים.
טוויטר לא אמור להתחרות בפייסבוק כיוון שהמטרה שלו היא להאיץ את קצב מעבר המידע, בשונה מפייסבוק שמטרתו יצירת פלטפורמה למאגרי מידע שמקושרים ו"זזים" ממקום למקום על בסיס הקשרים סוציאלים – ובמילים פשוטות, טוויטר נועד ליצור שיחה על בסיס הנושא שלה, ופייסבוק נועד לשמור על קשר עם חברים – מעבר לעובדה ששניהם כלים במדיה החברתית, אין שום קשר בין אחד לשני.
תחום החינוך, ממש כמו כל דבר אחר בחיינו, מושפע רבות מהמהפכה הדיגיטלית. אבל כטבעם של ממסדים חובבי מסורת, מרבית הגופים והאנשים האמונים על ההשכלה שלנו ושל ילדינו אינם ממהרים לאמץ חידושים. אבל ברגע שמישהו במערכת החינוך - בין אם מדובר בבתי ספר, באוניברסיטאות או במוסדות אחרים - יתעורר וישים לב לשינויים בטוח שיש כמה וכמה רעיונות חדשים ומבטיחים לשיפור תהליכי הלמידה הנהוגים כיום. הנה שמונה המגמות המבטיחות ביותר:בעזרת בלוגים, רשתות חברתיות ושאר הכלים המוכרים מעולם תוכן הגולשים (או ווב 2.0, כמו שאנשי שיווק אוהבים לקרוא לו) - הופך תהליך הלמידה לשיוויוני ומשתף במהותו. החוקר הקנדי סטיבן דאונס טבע את הביטוי "למידה 2.0" בהתייחסו לאופן שבו האינטראקטיביות של האינטרנט של ימינו משנה את הדרך בה אנחנו לומדים ומתאימה אותה לדרכי החשיבה של מי שהם "ילידים דיגיטליים". לשיטתו, "ההבדל בין [למידה-ע.ה.] 1.0 לבין [למידה-ע.ה.] 2.0 הוא שבלמידה 1.0 תלמידים מתוארים כמקבלים או צרכנים פאסיביים של ידע ומידע, בעוד שבלמידה 2.0 הם משתתפים אקטיביים ביצירת הידע והמידע".
ובנימה אישית, יש לי עמוד בפייסבוק שמשמש אותי בעיקר לצרכיים חברתיים, לשמור על קשר עם חברים מהעבר, לקיים שיחות, להעלות תמונות וכיו"צ.
במסגרת לימודי התואר פתחתי בלוג לימודי שילווה אותי עד סוף התואר, וכן גם טוויטר שמשמש אותי כרגע למטלה לימודית, אני מאמינה שבמהלך הלימודים אפתח חשבונות בעוד מקומות כדי להתנסות, ובסופו של דבר אצטרך לחשוב מה משמש אותי באופן אישי , מה משמש אותי לצרכי עבודה ולימודים, למה אתחבר יותר ואשמור ואמשיך להפעיל, ומה ייסגר כשתגמר המטלה.
כשפתחנו אותם, היינו מלאי התלהבות מאינספור הפיצ'רים, התרגשנו מאוד כשקיבלנו את המייל הראשון , חיפשנו את החברים מהתיכון, מהצבא, ממקום העבודה הקודם ואז, מה בעצם גורלו של העמוד שלנו כמה זמן נשאר ונתחזק אותו?
ועכשיו - לכמה מכם יש יוזר בטוויטר? טוויטר הוא אחד משירותי הווב 2.0 הותיקים ביותר, קיים כבר כמעט שלוש שנים, ותיק מהפייסבוק, קצב הצמיחה של הטוויטר מסתבר איטי להפליא לעומת הפייסבוק, ייתכן שהתדמית האפורה של הטוויטר נובעת מהשאלה הקיומית - יש לי טוויטר. אז?
נתחיל בהגדרה – טוויטר הוא אתר מיקרו בלוגינג, או (בתרגום חופשי – בלוג קטן (או קצר' נכון שרוב העיתונאים מקפידים להשתמש במונח ‘מיקרו בלוגינג’ ולא ‘רשת חברתית’, אבל בסופו של דבר כולם מתייחסים אליו כאל רשת חברתית, ומכאן כמתחרה של פייסבוק.
ההבדל בדרך שבה האתרים הללו מציגים את המידע גורם לנו, המשתמשים, להתנהג בצורה שונה בכל אתר, ומכאן גם לצפות מהאתר לספק לנו תכנים מסוימים בדרך ובפורמט מסוים.
טוויטר לא אמור להתחרות בפייסבוק כיוון שהמטרה שלו היא להאיץ את קצב מעבר המידע, בשונה מפייסבוק שמטרתו יצירת פלטפורמה למאגרי מידע שמקושרים ו"זזים" ממקום למקום על בסיס הקשרים סוציאלים – ובמילים פשוטות, טוויטר נועד ליצור שיחה על בסיס הנושא שלה, ופייסבוק נועד לשמור על קשר עם חברים – מעבר לעובדה ששניהם כלים במדיה החברתית, אין שום קשר בין אחד לשני.
תחום החינוך, ממש כמו כל דבר אחר בחיינו, מושפע רבות מהמהפכה הדיגיטלית. אבל כטבעם של ממסדים חובבי מסורת, מרבית הגופים והאנשים האמונים על ההשכלה שלנו ושל ילדינו אינם ממהרים לאמץ חידושים. אבל ברגע שמישהו במערכת החינוך - בין אם מדובר בבתי ספר, באוניברסיטאות או במוסדות אחרים - יתעורר וישים לב לשינויים בטוח שיש כמה וכמה רעיונות חדשים ומבטיחים לשיפור תהליכי הלמידה הנהוגים כיום. הנה שמונה המגמות המבטיחות ביותר:בעזרת בלוגים, רשתות חברתיות ושאר הכלים המוכרים מעולם תוכן הגולשים (או ווב 2.0, כמו שאנשי שיווק אוהבים לקרוא לו) - הופך תהליך הלמידה לשיוויוני ומשתף במהותו. החוקר הקנדי סטיבן דאונס טבע את הביטוי "למידה 2.0" בהתייחסו לאופן שבו האינטראקטיביות של האינטרנט של ימינו משנה את הדרך בה אנחנו לומדים ומתאימה אותה לדרכי החשיבה של מי שהם "ילידים דיגיטליים". לשיטתו, "ההבדל בין [למידה-ע.ה.] 1.0 לבין [למידה-ע.ה.] 2.0 הוא שבלמידה 1.0 תלמידים מתוארים כמקבלים או צרכנים פאסיביים של ידע ומידע, בעוד שבלמידה 2.0 הם משתתפים אקטיביים ביצירת הידע והמידע".
ובנימה אישית, יש לי עמוד בפייסבוק שמשמש אותי בעיקר לצרכיים חברתיים, לשמור על קשר עם חברים מהעבר, לקיים שיחות, להעלות תמונות וכיו"צ.
במסגרת לימודי התואר פתחתי בלוג לימודי שילווה אותי עד סוף התואר, וכן גם טוויטר שמשמש אותי כרגע למטלה לימודית, אני מאמינה שבמהלך הלימודים אפתח חשבונות בעוד מקומות כדי להתנסות, ובסופו של דבר אצטרך לחשוב מה משמש אותי באופן אישי , מה משמש אותי לצרכי עבודה ולימודים, למה אתחבר יותר ואשמור ואמשיך להפעיל, ומה ייסגר כשתגמר המטלה.
יום חמישי, 22 באפריל 2010
למידה שיתופית
במסגרת לימודי התואר השני במגמת תקשוב ולמידה נחשפתי ללמידה שיתופית.
למידה שיתופית או הוראה שיתופית היא למידה בה מספר אנשים עובדים יחד כדי למצוא משמעות, לחקור נושא, לשפר מיומנות , השגת תוצר למידה משותף או ליצירת ידע קבוצתי (ויקיפדיה).
התפרסותה וזמינותה של הטכנולוגיה והאינטרנט מזמנים אפשרויות חדשות ומרתקות ללמידה שיתופית, אפשרויות שאינן מחייבות נוכחות פיזית של הלומדים במקום אחד.
האינטרנט מהווה מאגר ענק של מידע וידע, מקום מפגש גלובלי לגולשים מכל העולם, ומזמן חווית למידה מעורבת ומפעילה.
במסגרת הלימודים נחשפתי לכמה סוגים של למידה שיתופית:
פורום
גוגל דוקס
בלוג
שיתוף במועדפים (דלישס)
פודקאסט
ויקי
פייסבוק
טוייטר
ועוד.
אני חייבת לציין שנושא זה היה חדש עבורי וכל עניין הפומביות גם כן מעט הלחיץ.
לחלק מהסוגים התחברתי יותר: פורום, גוגל דוקס, דלישס, פייסבוק.
וחלק אני עדין בתחילת הדרך ומנסה להפיק מהם את המירב ולהנות מהם: בלוג, ויקי טוייטר.
מטרות הלמידה השיתופית מתפרשות על פני כמה תחומים. בין מטרות אלו ימצאו חיזוק הישגי התלמידים, שיפור יחסים חברתיים בכיתה, עזרה לתלמידים נכשלים בחומר הלימודים ומטרות אחרות. בזיקה למטרות אלו מתמקדת ספרות המחקר בתחום ההוראה השיתופית בהשפעות שיש להוראה בקבוצות על התלמידים בכיתה. מחקרים רבים מצביעים על כך שהשיטה השיתופית מפיקה הישגים אקדמיים גבוהים. במחקרים אחרים נמצא שרמת החשיבה הקוגניטיבית של התלמידים השתפרה בעקבות הפעלת תהליכי הוראה ולמידה שיתופיים. מחקרים אחרים, שבדקו את התרומה של ההוראה והלמידה השיתופית על תלמידים מלמדים על העמקת התקשורת בין הפרטים או בין קבוצות יריבות, העלאת האמון ההדדי בין החברים, תגבור התנהגויות של עזרה הדדית, מוטיבציה ונכונות למאמצים, העלאת רמת המקובלות בכיתה והתקדמות בחשיבה הפרו-חברתית (משכית, 1986).
למידה שיתופית או הוראה שיתופית היא למידה בה מספר אנשים עובדים יחד כדי למצוא משמעות, לחקור נושא, לשפר מיומנות , השגת תוצר למידה משותף או ליצירת ידע קבוצתי (ויקיפדיה).
התפרסותה וזמינותה של הטכנולוגיה והאינטרנט מזמנים אפשרויות חדשות ומרתקות ללמידה שיתופית, אפשרויות שאינן מחייבות נוכחות פיזית של הלומדים במקום אחד.
האינטרנט מהווה מאגר ענק של מידע וידע, מקום מפגש גלובלי לגולשים מכל העולם, ומזמן חווית למידה מעורבת ומפעילה.
במסגרת הלימודים נחשפתי לכמה סוגים של למידה שיתופית:
פורום
גוגל דוקס
בלוג
שיתוף במועדפים (דלישס)
פודקאסט
ויקי
פייסבוק
טוייטר
ועוד.
אני חייבת לציין שנושא זה היה חדש עבורי וכל עניין הפומביות גם כן מעט הלחיץ.
לחלק מהסוגים התחברתי יותר: פורום, גוגל דוקס, דלישס, פייסבוק.
וחלק אני עדין בתחילת הדרך ומנסה להפיק מהם את המירב ולהנות מהם: בלוג, ויקי טוייטר.
מטרות הלמידה השיתופית מתפרשות על פני כמה תחומים. בין מטרות אלו ימצאו חיזוק הישגי התלמידים, שיפור יחסים חברתיים בכיתה, עזרה לתלמידים נכשלים בחומר הלימודים ומטרות אחרות. בזיקה למטרות אלו מתמקדת ספרות המחקר בתחום ההוראה השיתופית בהשפעות שיש להוראה בקבוצות על התלמידים בכיתה. מחקרים רבים מצביעים על כך שהשיטה השיתופית מפיקה הישגים אקדמיים גבוהים. במחקרים אחרים נמצא שרמת החשיבה הקוגניטיבית של התלמידים השתפרה בעקבות הפעלת תהליכי הוראה ולמידה שיתופיים. מחקרים אחרים, שבדקו את התרומה של ההוראה והלמידה השיתופית על תלמידים מלמדים על העמקת התקשורת בין הפרטים או בין קבוצות יריבות, העלאת האמון ההדדי בין החברים, תגבור התנהגויות של עזרה הדדית, מוטיבציה ונכונות למאמצים, העלאת רמת המקובלות בכיתה והתקדמות בחשיבה הפרו-חברתית (משכית, 1986).
יום ראשון, 18 באפריל 2010
יום העצמאות
לכבוד יום העצמאות ה-62 למדינה, רציתי להעלות מצגת על הדגל.
שיהיה חג שמח .
http://go.ynet.co.il/pic/tarbut/degel/degel.htm
שיהיה חג שמח .
http://go.ynet.co.il/pic/tarbut/degel/degel.htm
דלישס
התבקשתי לפתוח חשבון בדלישס, ולהתנסות בשמירת פריטים. כמו כן להעלות את הדלישס כאתר המועדפים שלי לבלוג.
דלישס הוא אתר אינטרנט שמאפשר לשמור לינקים מועדפים שאספנו בעודינו משוטטים באינטרנט.
כידוע היום גם גולשים ממוצעים למדי משוטטים באופן קבוע בלפחות עשרות אתרים, המפתחות לאותם אתרים הם הלינקים.
וכאשר יש לנו מאות לינקים, חלקם לא שמורים בשום מקום, חלקם נמצאים בבלאגן ברשימת המועדפים העצומה שלנו שהוא לא מקוון, ולא מאורגן ומוגבל במקום זה בעייתי.
ישנו פיתרון: הדלישס שנותן מענה טוב לכל החסרונות של המועדפים.
ראשית מדובר בשירות מקוון שניתן לגשת אליו מכל מחשב, שזה יתרון עצום.
שנית השימוש בתגים עושה סדר וגם חוסך מקום.
אני מאוד התרשמתי מאתר זה, פתחתי חשבון, הוספתי אתרים שמענינים אותי, סידרתי אותם בתגים כך שיהיה לי קל למצוא אותם, וכמובן שהעליתי לבלוג וכך זה הופך להיות שיתופי, אנשים שיכנסו לבלוג שלי יחשפו גם לרשימת המועדפים ויוכלו גם הם במידת הצורך לצרף לעצמם אתר מועדף.
דלישס הוא אתר אינטרנט שמאפשר לשמור לינקים מועדפים שאספנו בעודינו משוטטים באינטרנט.
כידוע היום גם גולשים ממוצעים למדי משוטטים באופן קבוע בלפחות עשרות אתרים, המפתחות לאותם אתרים הם הלינקים.
וכאשר יש לנו מאות לינקים, חלקם לא שמורים בשום מקום, חלקם נמצאים בבלאגן ברשימת המועדפים העצומה שלנו שהוא לא מקוון, ולא מאורגן ומוגבל במקום זה בעייתי.
ישנו פיתרון: הדלישס שנותן מענה טוב לכל החסרונות של המועדפים.
ראשית מדובר בשירות מקוון שניתן לגשת אליו מכל מחשב, שזה יתרון עצום.
שנית השימוש בתגים עושה סדר וגם חוסך מקום.
אני מאוד התרשמתי מאתר זה, פתחתי חשבון, הוספתי אתרים שמענינים אותי, סידרתי אותם בתגים כך שיהיה לי קל למצוא אותם, וכמובן שהעליתי לבלוג וכך זה הופך להיות שיתופי, אנשים שיכנסו לבלוג שלי יחשפו גם לרשימת המועדפים ויוכלו גם הם במידת הצורך לצרף לעצמם אתר מועדף.
יום חמישי, 8 באפריל 2010
בלוג למידה
בלוג הינו יומן אישי אשר מטרתו להעלות על הכתב סיפורים, חוויות מחשבות והתנסות אישית.
בלוג זה אמור ללוות אותי במהלך לימודי התואר השני במרכז ללימודים אקדמיים במגמת תקשוב ולמידה.
אני בחרתי ללמוד תחום שלא הכרתי מקודם , ואני כגננת מתלבטת לגבי הטכנולוגיה בגן הילדים.
עכשיו התבקשתי לפתוח בלוג, עבורי כתיבה בבלוג זוהי מטלה מאתגרת אך מלחיצה.
מאתגרת כי השימוש בטכנולוגיה ובמחשב מהווים חלק בלתי נפרד מחיינו ואני מאוד שמחה להשתלב ללמוד ולהתנסות,
אך יחד עם זאת יש חששות מפני הטכנולוגיה הלא מוכרת, מהקשיים הטכנים ,מהפומביות, מה לכתוב, באיזה סגנון, איך לארגן את המחשבות.
אני יוצאת למסע חדש, מסע שיתעד את התהליך הלימודי שלי ואני מקווה שיהיה בסדר.
בהצלחה.
בברכה רוית רוזן
בלוג זה אמור ללוות אותי במהלך לימודי התואר השני במרכז ללימודים אקדמיים במגמת תקשוב ולמידה.
אני בחרתי ללמוד תחום שלא הכרתי מקודם , ואני כגננת מתלבטת לגבי הטכנולוגיה בגן הילדים.
עכשיו התבקשתי לפתוח בלוג, עבורי כתיבה בבלוג זוהי מטלה מאתגרת אך מלחיצה.
מאתגרת כי השימוש בטכנולוגיה ובמחשב מהווים חלק בלתי נפרד מחיינו ואני מאוד שמחה להשתלב ללמוד ולהתנסות,
אך יחד עם זאת יש חששות מפני הטכנולוגיה הלא מוכרת, מהקשיים הטכנים ,מהפומביות, מה לכתוב, באיזה סגנון, איך לארגן את המחשבות.
אני יוצאת למסע חדש, מסע שיתעד את התהליך הלימודי שלי ואני מקווה שיהיה בסדר.
בהצלחה.
בברכה רוית רוזן
יום רביעי, 24 במרץ 2010
הירשם ל-
רשומות (Atom)
