ברוכים הבאים לבלוג של רוית

יום שבת, 31 ביולי 2010

ספרים דיגיטאלים

בבואי להגיב לבלוג של אריאל לגבי ספרים דיגיטאלים עלתה בראשי השאלה:"האם לספרים יש עדין זכות קיום?" האם בעצם אנחנו יכולים ללמוד כל מה שאנחנו צריכים ברשת דרך הכלים הקיימים ודרך קבוצות דיון ברשת? ומה עם גורל הספרים הכתובים?
האם המצב המודרני מייתר את הספריות ? את שבוע הספר ? את כתבי העת ? את העיתונות ?
לא בהכרח. אלא שהיריד, הספרייה וכתב העת, כולם ימצאו את עצמם עד מהרה בתוך מסגרת המדיה וללא תיווך הניירת.
הזמינות הנוחה כל כך של המידע ברשת האינטרנט כוללת בתוכה מקבץ אדיר של יתרונות כמו גם חסרונות :
יתרונות : א. מהירות חיפוש המידע ב. נגישות והיקף המידע הזמין ג. קלות החיפוש : רק צריך ל הקליד מה רוצים ללמוד
ד. מקורות מידע מגוונים ואמינים ה. מידע לעצלנים : לא חייבים לקרוא, אפשר ללחוץ על כפתור ה- Play ולצפות בהדגמות בוידאו ו. חדשנות : הכוונה היא לזמינות תכנים, הסברים, ואפשרויות לימוד עצמי בכל תחום, מגדול ועד קטן, שלעולם לא היו כה זמינים ללא האינטרנט.
חסרונות : א. אמינות המידע: לא ברור על מה מבוסס כל מקור מידע ברשת ולכן איכותו ואמינותו אינם חד משמעיים ב. עידוד עצלנות : לא רק מהבחינה שהגולשים מתרגלים למינימום פעולות כדי להשיג מידע חדש וללמוד, אלא גם הסבלנות שלנו עלולה להתקצר יותר ויותר כך שבקרוב אולי לא נוכל לשבת אפילו חמש דקות מול סרטון הדרכה בווידיאו (שלא לדבר קריאת ספר…) ג. מה יהיה גורלם של הספרים ? גישה שהופכת פחות ופחות הזויה היא האם לספרים, כמו עיתונים יש בכלל עתיד ? בדיוק באותו האופן שבו עולם העיתונות המודפסת ממשיך להיפגע כתוצאה מחדירת האינטרנט לחיינו, כך גם הספרים הופכים פחות ופחות רלוונטיים עם כניסת מחשבי הטאבלט או הקוראים הדיגיטאליים. ד. זילות מקצועית : תחשבו על זה : מידע מקצועי שזמין לכל אחד ברשת, מתורגם ומקבל פרשנות אינדיבידואלית ומונגש בחזרה ע”ג פלטפורמות שונות יביא למצב שבו כל אחד קורא לעצמו איש מקצוע ! ב”עולם האמיתי” לא חסרים שרלטנים, מה יהיה עתיד מקצועות שונים כשהשירותים ניתנים ברשת ?

אני כשאני חושבת על זה מיום שאני זוכרת את עצמי כקוראת אהבתי מאוד לקרוא ספרים, ביליתי שעות בספרייה (ואף עזרתי לספרנית להחליף ספרים), פעם החלום שלי היה לעבוד בחנות ספרים.
ספרי קריאה אני חייבת שיהיו איתי תמיד . קריאת סיפור לפני השינה לילדי היא חוויה שאין שנייה לה. קריאת סיפור לילדי הגן ותוך כדי זה עידוד חווית הקריאה, אורינות ועוד.
לסיכום החוכמה הגדולה היא לתפוש את המועיל במכלול ההזדמנויות החדשניות בדרך שנוחה לנו, בדרך שאיתה קל לנו ושדרכה ננצל ללא עיכוב את מה שמוענק לנו ונפיק ממנו את המיטב. לשלב בין השניים.

יום שני, 26 ביולי 2010

שילוב האינטרנט בגני ילדים

אני נמצאת בסוף שנת השבתון, ולקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה. בסוף שנה שעברה נפרדתי מהגן שבו עבדתי 12 שנה ברציפות וביקשתי לעבור קרוב לבית, כך שהשנה ההתרגשות גדולה יותר לקראת תחילת השנה מכיון שאני מקבלת גן חדש ואני במחשבות עמוקות כיצד לארגן את הסביבה החינוכית.
מחשבה גדולה שעומדת לנגד עיני הוא כיצד לשלב את נושא התקשוב בגן הילדים, כאמור נושא זה אינו בא לידי ביטוי בגן מכיון שאין אינטרנט, ואין די אמצעים טכנולוגיים כדי ליישם את נושא התקשוב.
ואני איני רוצה לוותר ולכן אני חושבת כיצד כן אוכל לשלב , עד כמה , מה ואיך.

האינטרנט הוא כלי מרכזי בחיינו ונראה כי שימוש בו מגיל צעיר רק יגביר את החשיפה לעולם הרחב של למידה, יצירתיות, חיפוש מידע, חשיבה ביקורתית, ניסוי וטעיה, לימוד שפה, גלישה לעולמות רחוקים ושיפור הדימוי העצמי. הילד בגיל גן נחשף לכל אלה מכח היותו כלי כל כך מרכזי בחיינו שלנו, בבית בעבודה ועכשיו גם בגן.השאלה הנשאלת היא האם זהו הדבר הנכון לילד בגיל גן או שמא מוקדם מידי ועלול להזיק לילד הרך? מחקר מעניין שנעשה על סיפורי ילדים: מה שהילדים מספרים להורים על מה שהם עשו בגן. מתוך הסיפורים של הילדים ,על פי שיטת ניתוח תוכן, ניתחו והעלו מסקנות בנושא השימוש באינטרנט בגיל הרך.הממצאים העיקריים העלו כי הילדים תופסים את האינטרנט כמגוון של תמונות המקנה חוויה חזותית ולא ככלי גלישה על פעילויותיו השונות ככלי אינטרנט. השימוש במגוון התמונות בצורה מודרכת על ידי מבוגר, בצורה מבוקרת תוך התאמה לגיל, למטרות הלמידה ולתוכניות הלימוד מקדמת ומעלה את יכולת הלמידה והתפישה של הילד בהווה ובעתיד, כל זאת תוך שימוש ולמידה באמצעים "אמיתיים" מוחשיים בשטח הגן (ד"ר עפרה ניר-גל, ג'ורג'ט דרורי)

אני מאמינה שחשוב וכדאי לשלב את האינטרנט בגן הילדים ואפשר ליצור מגוון פעיליות עשיר ומלמד, כמובן תוך כדי תיווך וסיוע. אני מקווה שאכן אצליח לשכנע את הממונים על חשיבות הנושא ואצליח ליישם זאת.

יום חמישי, 15 ביולי 2010

גיוון תרבותי

בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה התבקשנו לקרוא את מאמר: גיוון תרבותי ברשת. שבו נערך מחקר.
המחקר ניסה לבדוק איך סטודנטים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה מקיימים מפגשי למידה באינטרנט, ולהעריך את מידת ההשפעה של גורמי התרבות על מחוייבותם כלפי למידה מתוקשבת. המחקר בדק את ההשלכות התרבותיות של מחויבות סטודנטים למרכיבים ארגוניים, טכנולוגיים ופדגוגיים של למידה באמצעות האינטרנט.
לכותבי המאמר שלוש טענות מרכזיות:1. הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות על ידי מערכות טכנולוגיות. לכן, לומדים מרקע תרבותי שונה מגיבים בצורה שונה למערכות הטכנולוגיות והארגוניות של הסביבה האינטראקטיבית.
2. יהיה זה מוטעה להניח כי על ידי אספקת סביבות למידה עתירות כלים טכנולוגיים כגון קבוצות דיון, שימוש בגוגל דוקס או הדרכת תלמידים לגבי משימה מסוימת יביא להצלחתה של הלמידה השיתופית באופן טבעי. לכן לומדים מרקע תרבותי שונה, שונים ביכולתם לעבוד עם טכנולוגיות למידה באינטרנט.
3. כאשר מעצבים סביבת למידה מתוקשבת קיימת חשיבות רבה לפדגוגיה. לכן קיימים הבדלים בהתייחסות לתוכן ולסביבת הלמידה (משובים, הערכת עמיתים, למידה רלוונטית ללומד) בקרב לומדים מרקעים תרבותיים שונים.
במאמר זה נתקלתי בכמה נושאים מענינים.
1.הבדלים תרבותיים מציבים מספר אתגרים לשידור וירטואלי - הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות ע"י מערכת טכנולוגיות. שיעור הכניסות לרשת משתנה מקבוצה תרבותית אחת לאחרת.
2. בהיבט הארגוני:החזון להעברה וירטואלית של תכני קורסים לסטודנטים מקומיים וזרים הפך לפתרון פופולארי להרחבת שווקים, הגדלת רווחים, הפחתת עלויות ומיצוב תחרותי. - אך לעיתים זה כמו השלכת המון חומר כתוב אל אתר אינטרנט , השילוב בין משאבים זמינים, קבוצות גדולות של סטודנטים ומערכות העברה יעילות נעשה חשוב יותר ממערכת פדגוגית מחושבת - תלמידים מרקעי שפה שונים מגיבים בצורה שונה לציוויום ונהלים ארגוניים שנבנו בתוך מערכת למידה טכנולוגית.
3 היבט טכנולוגי -תשתיות למידה אינטרנטיות מציעות סביבה וירטואלית עם כלים רבים ויכולות רבות אך אינן עשירות בעיצוב ובהדרכה . ישנם הבדלי תרבות ושפה המובאים ע"י לומדים כאשר הם מעורבים בטכנולוגיות של תשתית ווירטואלית - תלמידים הבאים מרקעים תרבותיים שונים , שונים ביכולתם לעבוד עם טכנולוגיות למידה באינטרנט. הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות עך ידי מערכות טכנולוגיות.
4 היבט פדגוגי - גישות פדגוגיות תומכות בלימוד מעמיק - מודל לעיצוב נכון של לימוד מעורב ומרוחק אך איכותי. הרגלי הגומלין המתרחשים במקום מסוים , אשר הם סממני הזהות והתרבות אינם זמינים במרחב הוירטואלי - לומדים מרקעים תרבותיים שונים בדרך כלל אינם חווים תכניות ווירטואליות באותו אופן של הכללה תרבותית. גם עבור יחסם לתוכן וגם עבור הלימוד וסביבתו.. .
5 למידה שיתופית- "חוסר במחוייבות בתקשורת וירטואלית בין סטודנטים": לדעתי יש לחייב את הסטודנטים לעבודה בזוגות ובצוותים כדי למנוע את הבידוד שחשים סטודנטים זרים וגם כדי ליצור סביבה שיתופית שתורמת ונתרמת האחד מהשני. דבר זה עשוי להביא לשיתוף פעולה מצד הסטודנטים ולמחוייבות גדולה יותר בתקשורת וירטואלית בין סטודנטים.
6 לימוד וירטואלי- "מוסדות חינוך מרחיבים את העברת הקורסים בצורה ווירטואלית עם מעט מאד שינויים בשיטות הלימוד המסורתיות שלהם.": לימוד וירטואלי יכול להיות מאתגר אינטלקטואלית, מעשיר ובעל עומק אינטלקטואלי אם המרצה יודע לשלב ולנצל את היכולות הטכנולוגיות המזמנות -למידה מתוקשבת. ישנם מרחבים וירטואליים היכולה לסייע בתהליך הלמידה ולהעמיק אותו ויש לתת על כך את הדעת בזמן שבונים קורס וירטואלי. לימוד וירטואלי מאפשר למוסדות חינוך להתרחב במהירות תוך הפקת תועלת מיעילות ארגונית שמאפשרת שכפול יישומיים .
לסיכום: כדי שתתקיים למידה משמעותית על המרצה ליצור בסיס משותף רחב ככל האפשר כדי לעודד ולעורר ללמידה תלמידים מרקעים תרבותיים שונים. בהיבטים השונים אליהם התייחסתם בעיצוב סביבת לימודים וירטואלית יש חשיבות רבה לתכנון. חשוב שמתכנן הסביבה הלימודית יהיה מודע להבדלים בין התרבויות והיכולות הטכנולוגיות של הלומדים, כדי לצמצם, ככל הניתן, את הפערים. כך שהעיקר יהיה הלימוד ולא העיסוק בדברים אחרים.

יום שישי, 9 ביולי 2010

הדמיות ומשחקים

השבוע שותפתי ואני לעבודה ישבנו שעות כדי לפתח אינטראקציה לימודית.

החלטנו על נושא שהוא :"פיתוח מודעות פונולוגית" ומפה התחלנו לזרוק רעיונות, ישבנו עם תוכנית הלימודים, עם ספרים ועם דיסק מקסים שבו שירים ודקלומים ליצירת מודעות פונולוגית שכתבו וערכו:
ד"ר טלי גורלי-טוראל ומירי מיירס.

החלטנו לשלב בין השירים בדיסק לבין משחק שאותו ניצור ונבנה.
הרעיונות זרמו ,חלק היו טובים חלק טובים פחות, לחלק אני התחברתי ולחלק שותפתי התחברה.
ולאט לאט התקדמנו. ואני שתהיתי כמה קשה לפתח משחק ולבנות אותו בעצמנו פתאום הרגשתי כל כך יצירתית והדברים נרקמו לנגד עיני.

החלטנו על מסך פתיחה: "ביער המודעות הפונולוגית" – תמונת יער ובו גמדים כל גמד מציין פעילות במודעות פונולוגית. במסך יהיה חלון הוראות המספר את סיפור המסגרת, רמקול לשמיעת השיר ו/או הפסקתו, פיה - שם הילד המשחק (בכדי שיוכל לחזור למשחק בכל עת שירצה ויוכל להתקדם הלאה ).

סיפרנו סיפור מסגרת: יער קסום אשר הוטלה עליו קללה והוא דומם מכל פעילות, כל פעילות שהילד מבצע בהצלחה מחזירה חלק מן היער לפעילות.
במהלך המשחק כל פעם יכול הילד לבדוק כיצד נראה היער עכשיו (מה כבר התעורר לחיים ומה עוד מצפה לו).
בסוף הפעילות המטרה: לעבור את כל התחנות ואז מתעורר כל היער שוב לחיים והפייה (הילד) זוכה לחיות חיים טובים ומאושרים ביער הקסום. ובנינו פעיליות.



אני כגננת הרגשתי שהמשחק יכול לקדם ולהעשיר את ילדי הגן, ופעילות זו עונה לי על הרבה מאוד צרכים.

מרוצות שלחנו את הפעילות למרצה וזו ההודעה שקיבלנו ממנה: עשיתן יופי של עבודה והשקעתן הרבה. אני מעריכה מאוד מאוד את המוטיבציה שלכן ואת פרץ היצירתיות :-)
יחד עם זאת, אני חושבת שהנושא של מודעות פונולגית כולו הוא רחב מדי, ולמעשה פיתחתן סביבה ולא אינטראקציה בודדת.

כשקראתי את המשוב היתה בי שמחה שבאמת הצלחנו לחשוב רחב ופיתחנו סביבה, סביבה שהייתי מאוד רוצה להמשיך ולפתח שתהיה לי בגן כמענה להרבה ילדים ,כשאנו לומדים מודעות פונולוגית ומוכנות לקראת כיתה א'.

אז בקורס זה אנו נבנה בסופו של דבר אינטראקציה בודדת אחת מתוך המודעות הפונולוגית והיא: חריזה.

אנו נמשיך לשבת ולעבוד על זה עד התוצר המוגמר.

מבטיחה להמשיך ולעדכן בנדון.

יום שבת, 3 ביולי 2010

הדמיות ומשחקים

בסימסטר זה, סימסטר ג' אנו לומדים 3 קורסים בתקשוב. קורסים מאתגרים מאוד, שאנו מתנסים בהם ולומדים דברים חדשים.
אני כגננת לא באה מרקע של תקשוב, אין לי הרבה ניסיון, וכל קורס בתקשוב הוא עבורי התנסות חדשה ומאתגרת.

רציתי לכתוב ולשתף לגבי הקורס: "הדמיות ומשחקים כאמצעים פדגוגיים":תכנון, עיצוב ופיתוח של סביבות למידה מתוקשבות מצריך ידע ומומחיות במספר רב של תחומים: ארגון תוכן מילולי וחזותי, עיצוב ואפיון מסך, ארכיטקטורה של ממשקים, פיתוח הדמיות ועולמונים, פיתוח משחקים, פיתוח פעילויות אינטראקטיביות, שילוב בין תוכן לתקשורת ועוד.
באתר הקורס גלית כתבה לנו:" הייתם מעונינים להתנסות בפיתוח משחק, הדמייה או פעילות ממוחשבת לפיתוח חשיבה, הגעתם למקום הנכון.
ואני הרגשתי פרפורים בליבי, ליצור הדמייה או משחק לגמרי לבד, הרי הרשת מלאה במשחקים, וכל פעם חשבתי לעצמי איך אפשר להמציא משהו חדש שיענה על הצרכים של אוכלוסיית היעד שלי.
ואז גם הבנתי כמה עבודת מחשבה, תכנון ויצירתיות צריך כדי ליצור את המשחק הפשוט ביותר. כמה אנשים שותפים לתהליך: המתכנן, הגרפקאי היוצר ועוד.
נחשפתי להמון אתרים ברשת כמו: אופק, הסוד של מיה, גלים, סנונית מפתח הקסם ועוד ועוד כדי לשאוב רעיונות.
בקורס זה נלמד לפתח יחידת לימוד מתוקשבת, ונלמד כיצד ניתן לנצל את הטכנולוגייה לטובת הפדגוגייה, וכיצד ניתן לזמן לתלמידים פעילות שהיא גם מלמדת וגם חוויתית.
אנו בתחילת הדרך - בחשיבה: מה אנו רוצות ללמד וכיצד.....
מבטיחה לעדכן על המשך התהליך וכמובן על התוצר הסופי.