ברוכים הבאים לבלוג של רוית

יום חמישי, 15 ביולי 2010

גיוון תרבותי

בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה התבקשנו לקרוא את מאמר: גיוון תרבותי ברשת. שבו נערך מחקר.
המחקר ניסה לבדוק איך סטודנטים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה מקיימים מפגשי למידה באינטרנט, ולהעריך את מידת ההשפעה של גורמי התרבות על מחוייבותם כלפי למידה מתוקשבת. המחקר בדק את ההשלכות התרבותיות של מחויבות סטודנטים למרכיבים ארגוניים, טכנולוגיים ופדגוגיים של למידה באמצעות האינטרנט.
לכותבי המאמר שלוש טענות מרכזיות:1. הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות על ידי מערכות טכנולוגיות. לכן, לומדים מרקע תרבותי שונה מגיבים בצורה שונה למערכות הטכנולוגיות והארגוניות של הסביבה האינטראקטיבית.
2. יהיה זה מוטעה להניח כי על ידי אספקת סביבות למידה עתירות כלים טכנולוגיים כגון קבוצות דיון, שימוש בגוגל דוקס או הדרכת תלמידים לגבי משימה מסוימת יביא להצלחתה של הלמידה השיתופית באופן טבעי. לכן לומדים מרקע תרבותי שונה, שונים ביכולתם לעבוד עם טכנולוגיות למידה באינטרנט.
3. כאשר מעצבים סביבת למידה מתוקשבת קיימת חשיבות רבה לפדגוגיה. לכן קיימים הבדלים בהתייחסות לתוכן ולסביבת הלמידה (משובים, הערכת עמיתים, למידה רלוונטית ללומד) בקרב לומדים מרקעים תרבותיים שונים.
במאמר זה נתקלתי בכמה נושאים מענינים.
1.הבדלים תרבותיים מציבים מספר אתגרים לשידור וירטואלי - הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות ע"י מערכת טכנולוגיות. שיעור הכניסות לרשת משתנה מקבוצה תרבותית אחת לאחרת.
2. בהיבט הארגוני:החזון להעברה וירטואלית של תכני קורסים לסטודנטים מקומיים וזרים הפך לפתרון פופולארי להרחבת שווקים, הגדלת רווחים, הפחתת עלויות ומיצוב תחרותי. - אך לעיתים זה כמו השלכת המון חומר כתוב אל אתר אינטרנט , השילוב בין משאבים זמינים, קבוצות גדולות של סטודנטים ומערכות העברה יעילות נעשה חשוב יותר ממערכת פדגוגית מחושבת - תלמידים מרקעי שפה שונים מגיבים בצורה שונה לציוויום ונהלים ארגוניים שנבנו בתוך מערכת למידה טכנולוגית.
3 היבט טכנולוגי -תשתיות למידה אינטרנטיות מציעות סביבה וירטואלית עם כלים רבים ויכולות רבות אך אינן עשירות בעיצוב ובהדרכה . ישנם הבדלי תרבות ושפה המובאים ע"י לומדים כאשר הם מעורבים בטכנולוגיות של תשתית ווירטואלית - תלמידים הבאים מרקעים תרבותיים שונים , שונים ביכולתם לעבוד עם טכנולוגיות למידה באינטרנט. הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות עך ידי מערכות טכנולוגיות.
4 היבט פדגוגי - גישות פדגוגיות תומכות בלימוד מעמיק - מודל לעיצוב נכון של לימוד מעורב ומרוחק אך איכותי. הרגלי הגומלין המתרחשים במקום מסוים , אשר הם סממני הזהות והתרבות אינם זמינים במרחב הוירטואלי - לומדים מרקעים תרבותיים שונים בדרך כלל אינם חווים תכניות ווירטואליות באותו אופן של הכללה תרבותית. גם עבור יחסם לתוכן וגם עבור הלימוד וסביבתו.. .
5 למידה שיתופית- "חוסר במחוייבות בתקשורת וירטואלית בין סטודנטים": לדעתי יש לחייב את הסטודנטים לעבודה בזוגות ובצוותים כדי למנוע את הבידוד שחשים סטודנטים זרים וגם כדי ליצור סביבה שיתופית שתורמת ונתרמת האחד מהשני. דבר זה עשוי להביא לשיתוף פעולה מצד הסטודנטים ולמחוייבות גדולה יותר בתקשורת וירטואלית בין סטודנטים.
6 לימוד וירטואלי- "מוסדות חינוך מרחיבים את העברת הקורסים בצורה ווירטואלית עם מעט מאד שינויים בשיטות הלימוד המסורתיות שלהם.": לימוד וירטואלי יכול להיות מאתגר אינטלקטואלית, מעשיר ובעל עומק אינטלקטואלי אם המרצה יודע לשלב ולנצל את היכולות הטכנולוגיות המזמנות -למידה מתוקשבת. ישנם מרחבים וירטואליים היכולה לסייע בתהליך הלמידה ולהעמיק אותו ויש לתת על כך את הדעת בזמן שבונים קורס וירטואלי. לימוד וירטואלי מאפשר למוסדות חינוך להתרחב במהירות תוך הפקת תועלת מיעילות ארגונית שמאפשרת שכפול יישומיים .
לסיכום: כדי שתתקיים למידה משמעותית על המרצה ליצור בסיס משותף רחב ככל האפשר כדי לעודד ולעורר ללמידה תלמידים מרקעים תרבותיים שונים. בהיבטים השונים אליהם התייחסתם בעיצוב סביבת לימודים וירטואלית יש חשיבות רבה לתכנון. חשוב שמתכנן הסביבה הלימודית יהיה מודע להבדלים בין התרבויות והיכולות הטכנולוגיות של הלומדים, כדי לצמצם, ככל הניתן, את הפערים. כך שהעיקר יהיה הלימוד ולא העיסוק בדברים אחרים.

3 תגובות:

  1. היי רווית רציתי להוסיף למידה באמצעות הרשת מאפשרת למוסד לימודי לספק קורסים לסטודנטים בכל רחבי הגלובוס (לימוד גלובלי). הטענה שעולה במאמר היא שבדומה לקורס פרונטלי, גם בשיעור וירטואלי למרצה אין בדרך כלל אפשרות לקחת בחשבון את ההבדלים התרבותיים כאשר הוא בונה או מעביר קורס מסוים. לדעתי, מחויבותו של המרצה להתאים את חומר הלימוד על פי תרבותם של הסטודנטים ומציאת שפה משותפת, אחרת יהיה חוסר מעורבות , תקשורת לקויה ולמידה לא אפקטיבית. אחת הטענות היא שלכל אחד יש הזדמנות ללמוד הכול. קורס בשפה הסינית לדוברי עברית,למשל, ניתן למצוא את הגישור על ידי שימוש במתרגמים או שיטות הוראה כאלה ואחרות. על מנת שהלמידה תהיה משמעותית ולא רק לשם קבלת ציון עובר, חייבת להיות התאמה לצורכי הסטודנט, לצורכי המקצוע ולדרישות של שוק העבודה. אין הכוונה שהרמה תפגע אלא שהלמידה תהפוך למשמעותית עבור הסטודנט, למידה מעניינת ומאתגרת.
    בנוסף, השימוש באינטרנט ולימוד מעבר לים מאפשר פיתוח ייצור, הפצה, ביקורת ואיכות הארגון יכול להתרחב ולהפיק תועלת מהמידע הרב הקיים. אך כאשר ישנם פערים תרבותיים והשוני משפיע על ההשתתפות בלמידה ישנו חשש לאי שביעות רצון בקרב הסטודנטים. על מנת לאפשר למידה גלובלית עלינו לדרוש שליטה בשפה אנגלית , עלינו ליצור שפה משותפת לחייב מגיל צעיר להחדיר את השפה הבינלאומית כחלק מתוכנית הלימוד בבתי הספר. 
    כמו כן, ישנה טענה במאמר שסטודנטים שעובדים עם טכנולוגיה הרגישו נוח יותר בשיעורים עם מערכות ממוחשבות ולעומת זאת לגיל, מין ורמת השכלה לא נמצאו הבדלים. יש מקום לבדוק שנית את הנושא הגיל משום שהפער בין הדורות לדעתי עושה את ההבדל מאוד משמעותי - מה שאני צריכה ללמוד היום תלמידי ידעו כבר אתמול.
    נקודה נוספת היא כפי שציין המאמר בתחילה, שהמחקר התבצע באוניברסיטה אחת גדולה באוסטרליה, ורק  65% מהנשאלים הסכימו לענות על השאלון באמצעות המחשב. נתונים אלו מעוררים תמיהה על אמינותו ודיוקו של המחקר. יש לבדוק בצורה יותר היקפית את תוצאות המחקר.המאמר גם התמקד בסטודנטים "מרקע תרבותי ולשוני שונה", ששפת אמם אינה אנגלית, אך הוא אינו מפרט מאילו מדינות הם מגיעים. האם הכוונה לסטודנטים מאירופה או שמא לסטודנטים מאסיה? אם היינו יודעים מאיזה מדינות ברחבי הגלובוס אותם סטודנטים מגיעים, אולי ממצאי המחקר היו יותר רלוונטים.  
    המחקר לא מייצג כי הוא הוגבל לאוניברסיטה אחת ורק לסטודנטים שלקחו קורסים וירטואליים בלימודי מנהל עסקים ומדובר רק על שלושה קורסים וירטואליים. יכול להיות שאותו מחקר אם היה נעשה על סטודנטים מתחומים אחרים כגון: הנדסה או תקשורת היינו מקבלים תוצאות אחרות.  
    לבסוף,"אנו מאמינים כי הניטרליות הפדגוגית והתרבותית של מערכות למידה ווירטואליות, יביאו לידי העברה לא יעילה של החומר הנלמד ויפחיתו את שיעור ההישגים הטובים עבור קבוצות מתרבויות שונות". לדעתי, הלמידה צריכה להיות ניטראלית עד כמה שאפשר כדי שסטודנטים זרים יוכלו להתחבר אליה ביתר קלות. במיוחד בהקשר של מושגים מקומיים וסלנג המקשים לעיתים להבין את החומר הנלמד כי אולי בתרבות אחרת אותו מושג קיים רק במינוח שונה, לכן חשוב להיות ניטראליים עד כמה שאפשר. 

    השבמחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  3. שלום !

    הרלוונטיות של הרקע הלשוני מובנת לי. ברור שאדם רגיל ללמוד בשפת האם שלו. יחד עם זאת, הרקע התרבותי לא כל כך ברור. בכל מדינה קיימות קבוצות אתניות שונות בעלות הרגלים תרבותיים שונים. לדעתי, למידה משמעותית ע"י סטודנט באמצעים אינטרנטיים קשורה לרקע הטכנולוגי שלו ולפתיחותו הטכנולוגית.
    לאלו קריטריונים הקשורים לתרבות הלמידה האינטרנטית קשורה ?

    השבמחק