מאגרי ידע

מאגרי ידע

ניהול ידע עוסק בתהליכי חשיפת הידע, שימורו, פיתוחו והפצתו לקידום ביה"ס, התחדשותו והיענותו למשימות המשתנות.
משאבי הידע הם ללא ספק הנכס המרכזי של ארגוני החינוך, בתוך הארגון הבית-ספרי קיימים איי ידע המגולמים בתהליכי הלמידה של חברי הצוות.
בית ספר המשתמש בידע ומאפשר בתהליכי למידה ארגונית להפוך את הידע של הפרט לבסיס ידע ארגוני ושיטתי המזמן למידה והתפתחות הוא בית ספר הפועל בעידן המודרני וזוהי אחת השיטות לניהול אפקטיבי של בית ספר (אבידב, 2005).
התפישה המרכזית האופיינית לניהול הידע מבוססת על נכונותם של המורים לחלוק את הידע שלהם עם כל שאר המורים בצוות, ולגלות יוזמה ואקטיביות בחשיפת ידע זה ברשת.
פעילות זו מפחיתה את תלותו של בית הספר בפרטים המרכיבים אותו. למעשה נוגדת תפישה זו את הנטייה הטבעית של אנשים לשמור את הידע האישי שלהם לעצמם, ועל-ידי כך לשמור על יתרונם היחסי בארגון ולהגן על מעמדם המקצועי והאישי.
בראשון לציון נפתח מאגר ידע עירוני: מטרת המאגר היא איגום משאבים של כל בתי הספר בעיר המתאימים למורה מקוון.לדוגמא:סרטונים, אנימציות, מערכי שיעור של חומרים למורה בכיתה בה יש מחשב וברקו .כל החומרים מסודרים לפי תחומי דעת ותתי תחומים .
אני כאשת חינוך נעזרת בעבודתי : בתכנון מערכי שיעור, רעיונות, ועוד במאגרי ידע מסוג זה
ואני רואה בזה נכס חשוב ומרכזי בעבודת המורה.

התניה אופרנטית

בקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה קראנו מאמר המדבר על תיאוריית ההתניה האופרנטית.
במאמר זה מדובר על ההתניה האופרנטית של סקינר שבמרכזה עומד הרעיון שכל התנהגות הזוכה לחיזוק תחזור על עצמה וכל התנהגות שבגינה נענשים – תוכחד.
חיזוק – מוגדר באופן אופרטיבי כגירוי המגדיל את תדירות התגובה. (חולדה רעבה, כשלחצה במקרה על הדוושה השתחרר כדור בשר. במהירות למדה החולדה ללחוץ על הדוושה כדי לקבל מזון.המזון שימש כחיזוק. – התרחשה למידה השינוי התבטא בהגברת תדירות הלחיצה).
יש להדגיש שחיזוק הוא עניין סובייקטיבי כלומר לא כל גירוי משמש חיזוק לכל בני האדם למעט מזון הניתן לאדם רעב או סיפוק צרכים פיזיולוגים.
עונש – גירוי שלילי , לא נעים המכחיד את התגובה. ניתן להכחיד תגובה בשתי דרכים: אי מתן חיזוק או ענישה.
סוגי חיזוק – קיימים סוגים שונים של חיזוק :
חיזוק חיובי – קבלת גירוי נעים המגבירה את תדירות התגובה
חיזוק שלילי – הפסקת גירוי בלתי נעים המגבירה את תדירות התגובה.
חיזוק חיובי וחיזוק שלילי משפיעים באותו האופן – שניהם מגבירים את תדירות התגובה.
ההבדל ביניהם הוא שחיזוק חיובי הוא נתינת דבר טוב. והחיזוק השלילי הוא הפסקת דבר רע.
חיזוק מלא – כאשר כל תגובותיו של הלומד זוכות לחיזוק. (כל פעם שהילד מתנהג בנימוס ליד השולחן אמו מחמיאה לו)
חיזוק חלקי – כאשר רק חלק מתגובותיו של הלומד זוכות לחיזוק. (רק לפעמים הילד זוכה למחמאה כשאוכל בנימוס).
ניסויים מראים שלמידה מתרחשת מהר יותר בתנאי חיזוק מלא. לכן אם ברצוננו ללמד ילד להגיע לשיעור בזמן רצוי לחזק אותו בכל פעם שהוא עושה זאת. לאחר שהלמידה כבר התרחשה רצוי לעבור מחיזוק מלא לחיזוק חלקי.
עיצוב התנהגות – בשיטה זו מחזקים חלק קטן מההתנהגות המורכבת , ובכל פעם מחזקים נתח גדול ממנה, עד שבסוף מחזקים את ההתנהגות כולה.

אני כגננת הנפגשת עם ילדים צעירים מאמינה מאוד בשיטה של חיזוקים חיובים,
ומניסיון יודעת שזה אכן עובד.
יש חשיבות גדולה מאוד למצוא את הטוב בכל ילד, לחזק בו את הדברים הטובים, לגרום לו לחוות הצלחות כדי שירצה להמשיך להתנהג יפה וכמקובל.
לעיתים אכן יש צורך בחיזוק מלא ובהמשך לעבור לחיזוק חלקי.
לעיתים יש צורך בעיצוב התנהגות פעילות הדורשת התמדה וסבלנות,
פעילות שברוב המקרים משתלמת.

אינטרנט בגן הילדים

רגע חושבים על אינטרנט בגן הילדים....

כידוע קיבלתי גן חדש השנה, בשבוע שעבר קיבלנו מחשב לגן, וקיבלנו הודעה שגנינו יחובר לאינטרנט!
כמובן ששמחתי מאוד, חיבור לאינטרנט בגני הילדים הוא צעד חדש ומשמעותי.
יחד עם השמחה הגדולה יש צורך בחשיבה מעמיקה בנושא.
אני חושבת שלאינטרנט יש יתרונות עצומים ללמידה, אך יחד עם זאת יש לתת את הדעת לשתי הגבלות חשובות:
האחת המינון: יש להשתמש באינטרנט במינון סביר ולדאוג שלא יבוא על חשבון הפעילויות האחרות בגן (משחק חברתי, מפגשים, פעילות בקבוצות, פעילות בחומרים, פעילות בפינות הגן וכו').
השנייה התיווך: בפעילות למידה, משחק, או חיפוש מידע בסביבת האינטרנט ישנה חשיבות רבה להימצאותה של הגננת, או מבוגר אחראי מטעמה, על מנת לשכלל את מיומנות הגלישה, לתווך בין הידע לבין הילד, להוביל ללמידה משמעותית של הילד ולשמור על הילד מפני הסכנות הטמונות בשיטוט בלתי מבוקר בסביבה זו.

עלינו להשכיל, למצוא את "שביל החלב " ולאפשר כל אחת בגנה, את החשיפה הבלתי נמנעת של עולם המחשב ויישומיו, את ההיצע הרחב של הלומדות החינוכיות שקיימות והשימוש בספר האלקטרוני ככלי לימודי נוסף בגן ועלינו להתייחס אל המחשב ,כאל כלי נוסף רב עוצמה ובעל פוטנציאל לשימוש בחינוך כאמצעי נוסף, אשר יגוון ויעשיר את תהליכי הלמידה, בנוסף לקיים בגן. אני מאמינה כי מימוש פוטנציאל הגלום במחשב עשוי לגרום למהפיכה אמיתית ,אולם, חובה עלינו תמיד לזכור- שהשימוש בו בחוכמה ובאופן מבוקר ומושכל - טמונה בו ההבטחה לשימוש הנכון והמלא בחינוך בעתיד.

כתיבת מושג בוויקי

בקורס של אלון הסגל התבקשנו לכתוב מושג בוויקי. לאחר שלמדנו מעט כיצד לעבוד עם הוויקי בחרנו מושג.

אני בחרתי במושג "מילת מפתח": מילת מפתח היא מילה או צירוף מילים, שטבע מחבר של מסמך במטרה להעיד על נושאו העיקרי ולשמש לסיווגו של המסמך. ישנן מספר שיטות לציין מילות מפתח של מסמכים ויצירות, והן נבדלות זו מזו על פי המדיה שבשימוש, ועל פי אופי התוכן:

• מסמכים רבים, בכללם מאמרים מדעיים ודפי אינטרנט מכילים רשימה של מילות מפתח בתחילת המסמך, לרוב בשילוב או בהמשך תקציר .

השלב הראשון והחשוב ביותר בקידום אתרים מוצלח הוא בחירת מילות מפתח לקידום.
מילות מפתח (Keywords) הן מילה או מילים עבורן נרצה להגיע למקומות הגבוהים בתוצאות החיפושים במנועי שיטות חיפוש/חיפוש. גולשים מקלידים מילות מפתח אל מנועישיטות חיפוש/חיפוש – על מנת לקדם את התוצאות הרלוונטיות עבורם, הקשורות למילות מפתח אלו.
ברור שכאשר אנחנו באים לקדם אתר - ראשית עלינו להגדיר עבור אילו מילות מפתח נרצה שיופיע במיקומים הגבוהים. כיצד נזהה מילת מפתח " טובה" ? נוכל לאפיין מילה טובה על ידי כמה מאפיינים:

רלוונטיות: המילה רלוונטית לנושאי האתר.
פופולריות: המילה נפוצה כך שאנשים יחפשו אותה (לא יועיל לנו להיות מקום ראשון בתוצאות במנועי חיפוש - עבור מילים שאיש לא יחפש).
תחרות: אין תחרות רבה על המילה, או שיש בידינו מספיק משאבים וזמן על מנת להתחרות באחרים על המקומות הראשונים עבור מילה זו.

בכתיבת מושג זה התנסתי ולמדתי בוויקי כיצד להוסיף תמונה, כיצד לכתוב את הערך בוויקי, כיצד לקשר מילים חמות למושגים של חבריי וכיצד להוסיף מקורות מידע.

עבורי זוהי הייתה התנסות מעניינת ומרתקת, הוויקי הוא חדש עבורי ואני שמחה על ההתנסות.