ברוכים הבאים לבלוג של רוית

יום ראשון, 16 במאי 2010

לזרום עם השינוי

לכבוד חג השבועות וסיום סימסטר ב' מצאתי לנכון, לצרף סרטון ומצגת "מי הזיז את הגבינה שלי" ולקחת רגע למחשבה ולבדוק היכן אנחנו ממוקמים עם השינוי שמגיע.


האם אנחנו זורמים עם השינוי האם אנחנו מפחדים ממנו.....


השינוי כבר כאן! אני מאחלת לכולם חג שמח ולזרום עם השינוי.....


http://www.pisga-ta.co.il/Apps/Public/getfile.aspx?inline=yes&f=files/ba3c28fc-8c3e-46d9-b4f3-effda4c7e27b/f3cb4085-3c03-460d-b170-d1c98cf1c1be/8aa47212-c783-46ca-8323-87864b82a832/f0a3e1ce-39f7-4a32-95d4-cd061a36d3fd.ppt








יום רביעי, 12 במאי 2010

עת הדעת

בעיתון הד החינוך האחרון התפרסמה כתבה "איך מחברים פדגוגיה לטכנולוגיה?" ובכתבה שולב מידע על "עת-הדעת" .

" עת הדעת" היא חברה בבעלותו של איש עסקים עשיר, שמעדיף להישאר בצללית, חברה זו מפתחת מערכי שיעור לכיתות משולבות מחשבים. בשיטה שהם מובילים המורה מסביר בכיתה על לוח חכם או בעזרת מחשב וברקו בצורה פרונטלית את נושא השיעור,ולאחר מכן מתקיים תרגול אישי במחשבים של התלמידים.
לא מעט תוכניות משלבות מחשבים, אך באופן חלקי. מה שקורה בפועל הוא שיש מעבדת מחשבים שנמצאת מחוץ לכיתה והילדים הולכים אליה לשעתיים-שלוש בשבוע. בשיטה זו מציעים שהתלמידים יחזיקו במחשב כל הזמן לאורך כל השיעורים. המחשב יודע לזהות את קצב הלימוד של התלמיד, המורה מקבל כלים כיצד לנהוג בכיתה ולתפעל את הטכנולוגיה.
הטכנולוגיה היא לא תחליף למורה, אלא כלי שנועד להעצים אותו. מורים מפחדים לאבד את השליטה בכיתה - שכל ילד יעשה במחשב מה שהוא רוצה, שהתלמידים ישוטטו באינטרנט. לכן יש צורך במערכת שמצד אחד לא מפחידה את המורים ונוחה לשימוש ומצד שני מאפשרת לשלוט במה עושה כל תלמיד בכיתה. חלק נוסף במערך הוא תכנים דיגיטליים. רוצים שהשימוש במחשב יאפשר עבודה שיתופית בין התלמידים למורה. כל מורה יכול להוסיף את התכנים האישיים שלו וללמד אותם באמצעות התוכנה . העיקרון הפדגוגי שעומד מאחורי חברה זו היא יצירת למידה משמעותית שבה הידע נבנה ומיושם בהכוונת המורה, למידה שיתופית ולמידה מותאמת.

אני בשנה הבאה חוזרת לעבודתי בגן ואני כל הזמן חושבת כיצד לשלב את מה שאני לומדת במהלך הלימודים - טכנולוגיה וליישמה בגן. בגנים אין חיבור לאינטרנט, ויש בקושי מחשב אחד עובד. הייתי רוצה שתהיה לי האפשרות להתחבר לחברה כמו "עת-הדעת" ולקבל מענה ועזרה כדי לשלב בגן את הטכנולוגיה.




יום שני, 10 במאי 2010

חזון חדש של בתי הספר

בקורס סוגיות במערכת החינוך נחשפתי למאמר של יין צ'אנג צ'נג "חזון חדש של בתי-ספר בניהול עצמי: גלובלזציה, לוקליזציה
והתאמה אישית ". מאמר זה דיבר אלי מאוד כי אני מרגישה שזה מתחבר ללמידה שלי במגמת תקשוב ולמידה.
צ'אנג טוען כי המאה העשרים ואחת, מאה המאופיינת בקצב שינויים מהיר כל-כך, בתי ספר והמורים נאלצים להתמודד עם בעיות, אי-ודאויות ואתגרים רבים, שיאפשרו לדורות החדשים ללמוד ביתר עצמאות, להיות יצירתיים יותר ולהסתגל לסביבה המשתנה.
הפרדיגמה צריכה להשתנות מפרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום ל- פרדיגמה משולשת חדשה. הפרדיגמה החדשה תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר אצל התלמידים ובהן אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית). גלובליזציה: הכוונה להעברה, סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות בין מדינות וחבָרות ברחבי העולם. משמעויות הגלובליזציה לחינוך צריכות לכלול את מרב הרלוונטיות הגלובלית, התמיכה, המשאבים האינטלקטואליים והיזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה .
לוקליזציה: המשמעויות הלוקליזציה בחינוך הן לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה.הכונה להעברה, סיגול, ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות קשורות מההקשרים המקומיים ואליהם.
התאמה אישית (אינדיבידואליזציה): הכוונה להעברה, סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות חיצוניים כדי לענות על צרכיו של הפרט ותכונותיו. לעודד תלמידים ומורים ללמוד למידה עצמאית ולהשיג הגשמה עצמית ויזמה עצמית; לענות על הצרכים האישיים המיוחדים ולפתח בקרב התלמידים אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר.

אנו משערים כי הלמידה מתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים. החינוך שמעניק בית הספר הוא רק התחלה או הכנה לקראת למידה לאורך כל החיים. הזדמנויות הלמידה אינן מוגבלות. התלמידים יכולים לעשות את המרב מהזדמנויות הלמידה שלהם דרך חשיפה מקומית וגלובלית לאינטרנט, למידה דרך האינטרנט, ועידות חוזי, שיתופיות חוצה תרבויות וסוגים שונים של חומרים אינטראקטיביים ושל מולטימדיה.מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש - ולספק סביבת למידה משולשת (דהיינו, גלובלית, מותאמת למקום ומותאמת לתלמיד), בעלת תמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם.

אני מרגישה הזדהות עם המאמר בהקשר לכל מה שלמדתי עד כה בלימודי , העתיד כבר כאן ואסור להתעלם מכך אלא להיות מוכנים לקראתו, ואכן אני מקווה להתחיל וליישם את כל האמור בעבודתי בהוראה.

יום שבת, 8 במאי 2010

אנימציה ממוחשבת

טכנולוגיות התקשוב (ICT) פתחו אפשרויות חדשות להגברת האפקטיביות של תהליכי הוראה ולמידה. סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה הן בין הגישות המבטיחות ביותר. שורה של מחקרים הראו כי לסרטוני אנימציה ממוחשבים פוטנציאל גבוה ללמידה של מושגים או מערכות מורכבות, בהשוואה ללמידה מסורתית הנוקטת בהסברים וורבאליים.
מחקר זה הינו בין הראשונים מסוגו אשר בוחנים באופן שיטתי ומקיף השפעות של למידה משולבות סרטוני אנימציה על מיומנויות חשיבה בדגש על פיתוח העברת ידע.
מטרות לימודיות אשר מדגישות את טיפוח החשיבה, בד בבד עם הבניית ידע, ניתנות להשגה בסביבה לימודית המושתתת על עקרונות פסיכולוגיים-חינוכיים עדכניים בדבר למידה והוראה.
סביבת סרטוני האנימציה המתוקשבים - בריינפופ, נותנת מענה לחלק מעקרונות אלה כאשר היא מדגישה חשיבה מסתעפת ורב-ממדית והמחשה של תופעות מורכבות. אופי הסרטונים ובמיוחד גיבוריו מזמנים אצל הלומד לקיחת פרספקטיבה (Perspective-taking) המתוארת בסרטון.
הממשק הגראפי של סרטוני האנימציה בריינפופ מעורר גירוי בו-זמני של הלומד על-ידי קול ותמונה ובכך מטפח את אחת ממיומנויות החשיבה הנחוצות בעידן המידע - חשיבה צילומית-חזותית.
לצד הגברת מיומנויות חשיבה, הראה המחקר כי ההתנסות בסביבה הלימודית המשלבת סרטוני אנימציה בריינפופ הגבירה משמעותית גם מוטיבציה ללימוד מדע וטכנולוגיה בעוד שתלמידי קבוצת הביקורת חוו ירידה במוטיבציה ללימוד מדע וטכנולוגיה בתקופה המקבילה. המרכיבים המוטיבציוניים שהוזכרו על-ידי התלמידים והמורים בהקשר לסביבה החדשה, תואמים את המושג "חוויה אופטימלית" (Flow – Optimal experience): תחושות של ריכוז והנאה, הנעה פנימית ונטייה לחזור על הפעילות שהסבה תחושה זו "אני מרגישה כאילו שילד אחר שמבין בנה את הסרטון". כל המורים ציינו כי בשיעורים בהם נערך שימוש בסרטונים רמת הריכוז של כלל התלמידים הייתה מעל לרמת הריכוז המושגת בשיעורים "רגילים". "נושאים שחשבתי שבכלל לא יעניינו את התלמידים פתאום תופסים עניין בגלל האנימציה".
המחקר הראה כי בעקבות ההתנסות בשיעורי מדעים משולבי סרטוני אנימציה בריינפופ חל בקרב התלמידים שינוי תפישתי בהקשר ללימוד מדע וטכנולוגיה. התלמידים תפשו את עצמם כמרכזיים יותר לאינטראקציות הכיתתיות, חשו עניין בלמידה, הדגישו יותר את השילוב של תקשוב וניסויים במהלך השיעורים. "בדרך כלל אני לא רואה קשר בין מה שאנחנו לומדים בכיתה לבין הדברים במציאות. תום ומובי מציגים את הדברים שונה. לא צריך לחפש את הקשר לדברים במציאות" כלומר, שינוי שחל בקרב לומדים בעקבות ההתנסות בסביבה החדשה לא מצטמצם לממד המוטיבציוני בלבד, אלא מתפשט לשינוי תפישתי בדבר מהות הלמידה.
כמו –כן ראיונות עם מורים מצביעים על השפעה משמעותית במיוחד של ההתנסות בסביבת סרטוני אנימציה על תלמידים בעלי לקויות למידה. "רק אחרי שראיתי את הסרטון הבנתי את מה שהמורה הסבירה לנו". (ד"ר יגאל רוזן הפקולטה לחינוך אוניברסיטת חיפה).


אנו פתחתנו חשבון באתר אנימציות ממוחשבות והתנסנו ביצירת דמות, ההתנסות היתה מאוד מאתגרת , מה גם שהאתר דובר אנגלית וכך גם הדמות. התנסנו ביצירת רקעים, דיבור , קולות רקע ועוד.

אני כעובדת הוראה חושבת ששילוב האנמציות בהוראה אכן יכול להגביר את המוטיבציה ואת ההבנה של התלמידים.




http://www.brainpop.co.il/category_12/subcategory_127/subjects_4447/

יום שבת, 1 במאי 2010

http://www.orianit.org/gan/forum/uploads/files/עלון_מקוון_לג_בעומר.doc



לכבוד ל"ג בעומר צרפתי עלון מקווון ובו קטעי מידע ופעיליות מקוונות.

להנאתכם.




הרהורים על טוויטר...

לכמה מאיתנו יש כרטיס בפייסבוק? או יותר נכון, לכמה מאיתנו אין כרטיס בפייסבוק? ובלוג, רובנו מתחזקים בו זמנית כמה משתמשים במבחר רשתות חברתיות.
כשפתחנו אותם, היינו מלאי התלהבות מאינספור הפיצ'רים, התרגשנו מאוד כשקיבלנו את המייל הראשון , חיפשנו את החברים מהתיכון, מהצבא, ממקום העבודה הקודם ואז, מה בעצם גורלו של העמוד שלנו כמה זמן נשאר ונתחזק אותו?
ועכשיו - לכמה מכם יש יוזר בטוויטר?
טוויטר הוא אחד משירותי הווב 2.0 הותיקים ביותר, קיים כבר כמעט שלוש שנים, ותיק מהפייסבוק, קצב הצמיחה של הטוויטר מסתבר איטי להפליא לעומת הפייסבוק, ייתכן שהתדמית האפורה של הטוויטר נובעת מהשאלה הקיומית - יש לי טוויטר. אז?
נתחיל בהגדרה – טוויטר הוא אתר מיקרו בלוגינג, או (בתרגום חופשי – בלוג קטן (או קצר'
נכון שרוב העיתונאים מקפידים להשתמש במונח ‘מיקרו בלוגינג’ ולא ‘רשת חברתית’, אבל בסופו של דבר כולם מתייחסים אליו כאל רשת חברתית, ומכאן כמתחרה של פייסבוק.
ההבדל בדרך שבה האתרים הללו מציגים את המידע גורם לנו, המשתמשים, להתנהג בצורה שונה בכל אתר, ומכאן גם לצפות מהאתר לספק לנו תכנים מסוימים בדרך ובפורמט מסוים.
טוויטר לא אמור להתחרות בפייסבוק כיוון שהמטרה שלו היא להאיץ את קצב מעבר המידע, בשונה מפייסבוק שמטרתו יצירת פלטפורמה למאגרי מידע שמקושרים ו"זזים" ממקום למקום על בסיס הקשרים סוציאלים – ובמילים פשוטות, טוויטר נועד ליצור שיחה על בסיס הנושא שלה, ופייסבוק נועד לשמור על קשר עם חברים – מעבר לעובדה ששניהם כלים במדיה החברתית, אין שום קשר בין אחד לשני.
תחום החינוך, ממש כמו כל דבר אחר בחיינו, מושפע רבות מהמהפכה הדיגיטלית. אבל כטבעם של ממסדים חובבי מסורת, מרבית הגופים והאנשים האמונים על ההשכלה שלנו ושל ילדינו אינם ממהרים לאמץ חידושים. אבל ברגע שמישהו במערכת החינוך - בין אם מדובר בבתי ספר, באוניברסיטאות או במוסדות אחרים - יתעורר וישים לב לשינויים בטוח שיש כמה וכמה רעיונות חדשים ומבטיחים לשיפור תהליכי הלמידה הנהוגים כיום. הנה שמונה המגמות המבטיחות ביותר:בעזרת בלוגים, רשתות חברתיות ושאר הכלים המוכרים מעולם תוכן הגולשים (או ווב 2.0, כמו שאנשי שיווק אוהבים לקרוא לו) - הופך תהליך הלמידה לשיוויוני ומשתף במהותו. החוקר הקנדי סטיבן דאונס
טבע את הביטוי "למידה 2.0" בהתייחסו לאופן שבו האינטראקטיביות של האינטרנט של ימינו משנה את הדרך בה אנחנו לומדים ומתאימה אותה לדרכי החשיבה של מי שהם "ילידים דיגיטליים". לשיטתו, "ההבדל בין [למידה-ע.ה.] 1.0 לבין [למידה-ע.ה.] 2.0 הוא שבלמידה 1.0 תלמידים מתוארים כמקבלים או צרכנים פאסיביים של ידע ומידע, בעוד שבלמידה 2.0 הם משתתפים אקטיביים ביצירת הידע והמידע".
ובנימה אישית, יש לי עמוד בפייסבוק שמשמש אותי בעיקר לצרכיים חברתיים, לשמור על קשר עם חברים מהעבר, לקיים שיחות, להעלות תמונות וכיו"צ.
במסגרת לימודי התואר פתחתי בלוג לימודי שילווה אותי עד סוף התואר, וכן גם טוויטר שמשמש אותי כרגע למטלה לימודית, אני מאמינה שבמהלך הלימודים אפתח חשבונות בעוד מקומות כדי להתנסות, ובסופו של דבר אצטרך לחשוב מה משמש אותי באופן אישי , מה משמש אותי לצרכי עבודה ולימודים, למה אתחבר יותר ואשמור ואמשיך להפעיל, ומה ייסגר כשתגמר המטלה.

http://ks.hinuch.net/NR/rdonlyres/3A58A4E4-670E-4304-A6E7-6439F115F0A3/0/twitternew.ppt#307,23,שקופית 23