ברוכים הבאים לבלוג של רוית

יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

הכתיבה בעידן המחשב

קטע שמצאתי באינטרנט העלה בי כמה מחשבות: זה קרה לפני כמה ימים. הייתי צריך להשאיר אחרי הוראות למישהו. לא יכולתי לשלוח מייל וזה היה ארוך מדי לסמס, אז לא נותרה לי ברירה אלא לכתוב. בכתב ידי. על פתק.
הטקסט לא היה ארוך, אולי 50 מלים, אבל החוויה היתה קשה יותר ממה שחשבתי. קודם כל, גיליתי שהכתב שלי, שתמיד היה נוראי, הפך פשוט בלתי קריא. אז נאלצתי למחוק ולכתוב כמה פעמים. אחרי זה גיליתי שבכמה מקומות הניסוח היה לא ברור. רציתי להיות יותר ברור – אז שוב מחקתי וכתבתי פתק חדש.בסוף הגעתי למה שרציתי – הניסוח היה ברור והכתב היה, נגיד, קריא. אבל מה שעוד קרה הוא שהיד שלי כאבה. זה עבר אחרי דקה ובדקה הזו העדפתי לא להשתמש בה ולתת לה לנוח. הכתב שלי הידרדר, העריכה היתה לי מסורבלת – והיד כאבה.ואז הבנתי: היכולת שלי, ואולי לא רק שלי, לכתוב בכתב יד נשחקה מאוד. לדעתי אני כבר לא מסוגל לכתוב בצורה סבירה – ובניסיון אחד – עמוד של מחברת.
ולא מדובר בלכתוב בלבד כי אם בביצוע כל פעולה שדורשת מיקום של כלי כתיבה ביד וניסיון לשרבט משהו הדומה בצורה כלשהי למה שהתכוונתי אליו, כמו לצייר או לשרטט.
הטכנולוגיות של השנים האחרונות שחקו את כישורי הכתיבה הידנית שלי. זה התחיל עם המחשב, שיצר מהפיכה בכתיבה ועריכה של מסמכים. למי ששכח – כשכותבים ביד, אין עריכה בלי מחיקה ואין copy-paste.

לפני עידן המחשב, המשימה המרכזית של עובדי משרד, תלמידים וסטודנטים הייתה כתיבה, ולכן היה צורך בהתמקדות סביב מיומנויות של אחיזת עיפרון, חיזוק חגורת הכתפיים לצורך ישיבה נכונה וכדומה. בימנו, כולנו יושבים שעות מול המחשב, בין אם בעבודה, החל מעסקים קטנים שמשתמשים במחשב כקופה, מחסני מלאי שמתנהלים כבר שנים בתוכנות במחשב או משרדים. גם בבית, כמובן, בשעות הפנאי - אנחנו מחפשים חופשות מול המסך מבלי לצאת מהבית.

מערכת היחסים של הילדים עם המחשב מתחילה היום בגיל צעיר מאוד. כבר בגיל שנתיים שולטים פעוטות רבים במקלדת ה'קומפי' ובמקלדת הרגילה בלומדות ומשחקים לגיל הרך. המעבר לשימוש במקלדת הרגילה לצורך כתיבה נעשה בגילאי כיתות ד'-ה' בבית הספר היסודי, כשהילדים שולטים בכתיבה, ואצבעות ידיהם ארוכות מספיק כדי להתאים למקלדת רגילה .בשלב הקריטי הזה אין מי שילמד את הקטנטנים הקלדה באופן מסודר, ובמקביל הם מתחילים לשבת שעות ארוכות יותר מול המחשב, בעבודה על שיעורי הבית, בחיפוש באינטרנט וגם במשחק. ילדים שלמדו להקליד בגיל צעיר לא מדווחים על כאבים. קשה מאוד לשנות את ההרגלים לאחר שמתרגלים להקלדה בצורה מסוימת שמשפיעה על כל היציבה מול המסך. הזמן המומלץ ללמוד הקלדה בצורה פורמלית הוא גיל 10, מיד כשמתחילים להשתמש במקלדת לצורך כתיבה".קיימים לא מעט יתרונות במעבר מכתיבה להקלדה. ילדים רבים סובלים משגיאות כתיב, מכתב לא ברור ומכתיבה איטית; כל אלה עלולים להוביל לכדור שלג של עודף מאמץ המושקע בתהליך הכתיבה בשיעור, על חשבון ריכוז וקליטה של חומר חדש. מכאן סלולה הדרך להישגים נמוכים יותר, ירידה במוטיבציה ללמוד וביטחון עצמי נמוך. ילדים רבים שמתקשים בכתיבה מוותרים לעצמם גם על חשבון כישורי למידה אחרים שבהם יוכלו לבלוט. "הקלדה עיוורת מסייעת לתלמידים להתגבר על תוצאות הכתיבה הנמוכות תלמיד ששולט במיומנויות ההקלדה מצליח להסיט את הריכוז מפעולת הכתיבה ומרוכז בחומר הלימודים. הוא מצליח להכין שיעורי בית בחצי מהזמן שייקח לו בכתיבה, ומכאן שהמוטיבציה שלו ללמידה תעלה".
אני כגננת בגן הילדים מעודדת את הילדים לכתוב בכתב ילדי וכמובן עובדת המון על מודעות פונולוגית, אך חושבת שאכן יש צורך ללמד את הילדים הקלדה עיוורת וזאת כדי ללמדם להקליד היטב במחשב ולשמור על בריאותם. יחד עם זאת חשוב מאוד לשלב: בכיתות הנמוכות ללמד היטב את הכתיבה ובכיתות הגבוהות לשלב הקלדה נכונה וזאת כדי להקנות את המיומנויות. כל ילד ע"פ יכולותיו והעדפותיו יבחר בהמשך במה להשתמש.

יום שני, 16 באוגוסט 2010

אליעזר בן יהודה

במלאת 120 שנה לייסוד ועד הלשון העברית ולשם חיזוק מעמד השפה העברית במגזר היהודי הוחלט במערכת החינוך כי שנת הלימודים התשע"א תהיה "שנת השפה העברית"
אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית -הרבה מים זרמו מאז תחייתה המופלאה, והרבה תהפוכות עברה מאז ועד עידן העברית האינטרנטית-סלולרית - הוכחה ניצחת לחיותה וחיוניותה של שפה, שמהיותה כזו, היא מתחדשת תדיר, משתנה לפרקים וסופגת השפעות מפה ומשם.
אבל משהו מתרחש בכל זאת: "העברית היא שפה עשירה, אבל עושרה לא ממומש. שפת הדיבור, ובמובן מסוים גם שפת התקשורת, ענייה יחסית".לכל קבוצה בישראליות המקומית שפה משלה (שפת השנקינאים, הדתיים, הרוח'ניקים, החיילים), אבל כשישראלים נפגשים, הם בוחרים בשפת המיין-סטרים המרכזית, 'שפת ערוץ 2', שהיא שפה ללא עושר וניואנסים. שפה שצריך להבינה מייד. זהו ההסבר הסוציו-לשוני".סופרת הילדים ריקה ברקוביץ מחזקת: "בשני העשורים האחרונים אני חשה שאיכות השפה ותרבות השפה נדחקים לטובת תרבות הרייטינג, שמערערת לאט כמה יסודות חשובים. הטכנולוגיה המתקדמת תורמת לקיצור התהליכים. לא צריך כבר לכתוב. הכל זמין. השפה מתקצרת לאייקונים וסימנים".
ד"ר צביה (ציקי) ולדן, בלשנית התפתחותית, טוענת שאין כאן תהליכי דלדול של השפה, אלא שינוי בהדגשים. כלומר, אובדנן של מילים בגלל כתיב שגוי והופעתן של מילות חלל רבות (אחלה, חבל על הזמן, בקטנה), שהן "ממלאות חלל וחלולות בעצמן", כדבריה. "מאידך, יש שטחים שמתפתחים ואיתם המון חידושי מילים. העברית משתנה".
הכל מתחיל מהגן, השפה משתרשת אצל ילדים ונספגת בסביבת הבית המיידית שלהם, אבל גן הילדים הוא הממסד הראשון האמון על הקניית השפה לילדים. "בתהליך התחדשות השפה,.להקריא ולקרוא ספרים טובים ואיכותיים לילדי הגן ובית הספר (לא רק בבית). לילדים יש יכולת לקלוט את מה שמתאים להם בכל רגע, זה הכישרון האדיר שלהם, ויש המון ספרים כאלה. ספרים שמספרים סיפורים הם שמעניקים את הקסם וחוויית הסיפור, וספרים שמתארים סיטואציות הם הספרים ששפתם נותרת להרבה שנים. ביאליק, מאיר שלו, לאה גולדברג, פניה ברגשטיין ועוד - הקלאסיקות הן היפות ביותר". הגן, על פי ד"ר ולדן, הוא המקום האידיאלי לצורך העניין, משתי סיבות. האחת, עיקר הלמידה מתרחש בין ילדים בני גילאים שווים. השנייה, "זה מה שעושים בגן, מקבלים חינוך. יש עזרים ויש הזדמנויות וסביבה מתאימה, וגן הילדים הוא גן עדן לילדים", היא מסבירה.
אך אנו הגננות צריכות לתת את הדעת: אולי באמת הדור הזה מתאים עצמו למציאות חדשה של טכנולוגיה שלטת, ולכן חשוב לשלב בין הדברים בין המציאות היומיומית המתוקשבת לבין חשיבות קריאת ספרים אוצר מילים וכו'.
http://kaye7.school.org.il/iritz/nira_hebrew.ppt

יום שבת, 7 באוגוסט 2010

מהותי







הפעם ברצוני לכתוב ולשתף בחוויה שעברתי במרכז מבקרים "מהותי".
השבוע במסגרת החופש הגדול יצאנו לבקר במרכז מבקרים שנקרא "מהותי"- מרכז חווייתי אינטראקטיבי וייחודי המבטא ערכים אוניברסאליים התורמים ליצירת שלום פנימי, תוך שימת דגש על ההבנה שכל אחד יכול לחולל שינוי.
מרכז חווייתי לילדים בגילאי 6-12, המאפשר הצצה לעולמם הפנימי ומעניק חוויה ייחודית המשלבת לימוד, התנסות, משחק והנאה מהפעלות אינטראקטיביות ואטרקציות מרתקות. המרכז, שהינו יחיד מסוגו בארץ, פתוח לקהל הרחב.
מיד כשנכנסנו למרכז קיבלו אותנו מדריכות ומיד ניגשנו ל"באר הצבעים" באר אינטראקטיבית שבתוכה נמצאים כל הצבעים. הילדים במגע יד יכולים לערבב את הצבעים.
לאחר מכן ניגשו הילדים ללוח חכם וציירו שם במגע יד - דבר שריגש מאוד את הילדים, והם יצרו ציורים נפלאים בשיתוף פעולה ובסבלנות כי בכל פעם רק ילד אחד יכול לצייר, כך שהילדים היו צריכים להמתין בסבלנות לתורם, ומצד שני הילד המצייר היה צריך לתת לילד הממתין.
משם עברנו לחדר האזנה שהיה מעוצב עם כסאות נוחים לישיבה, מסך מחשב לבחירת מוסיקה מרגיעה ואוזניות. בחדר היה מסך ענק 360 מעלות שבו הוצגו סרטונים מרהיבים על טבע ונוף בליווי מוסיקה - מרהיב.
המדריכה שם דיברה על חלומות, והגשמתם ואני אמרתי שאני מאוד רוצה לשלב את הטכנולוגיה בגן שלי.
הייתי מאוד רוצה לוח חכם שבו יוכלו הילדים לצייר וליצור , לשלב מצגות הקשורות לנושא הנלמד, המחשות סיפורים ועוד ועוד.
ליצור בגן כמה עמדות מחשב עם פעיליות מובנות ותיווך הגננת, ולשלב בין העולמות.
עזרי לימוד מתוקשבים צברו פופולאריות בשנים האחרונות, לשיפור שיטות ההוראה, אחד מהם הוא:
לוח חכם כשמו כן הוא-יישום אינטראקטיבי יעיל ביותר, המאפשר חווית למידה משותפת לקבוצות קטנות כגדולות, ומאפשר אף למידה מרחוק. לוח חכם הוא משטח עבודה שניתן לכתוב עליו עם טוש מחיק, אך להבדיל-טומן בחובו גם יכולות של מסך מגע ולוח הקרנה, עם חיבור למחשב ולאינטרנט. התוכן מוצג על הלוח באמצעות מקרן המחובר למחשב שעליו תוכנת הפעלה ייעודית, מה שמאפשר לאדם העומד ליד הלוח, לתפעל את היישום המוקרן עליו על-ידי נגיעה (באצבע), או בשימוש בעט אלקטרונית. יכולות אלו חוסכות מהמשתמש את התלות בעכבר ובמקלדת, וכן מקלות על ניקוי הלוח.
ללוח החכם יתרונות רבים להלן כמה מהם:
אטרקטיביות: מחקרים מוכיחים כי גירויי צבע משפרים את ערנות התלמידים. המערכת מאפשרת לבצע
התאמה ושינויי צבעים בהתאם לצורך.
התאמה אישית: הלוח מציע מענה לסגנונות למידה שונים
גיוון נגישות אינטראקטיביות: לוח חכם הוא מערכת המאפשרת למדריך ולקבוצה שותפות הדדית בבניית תכני השיעור.
חווייתיות: הלוח מאפשר הצגה של מגוון קבצי מולטימדיה ועוד.
כיום מתחילים ליישם את הלוח החכם בכמה בתי-ספר, מהגנים זה עוד נראה רחוק.......