ברוכים הבאים לבלוג של רוית

יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

הכתיבה בעידן המחשב

קטע שמצאתי באינטרנט העלה בי כמה מחשבות: זה קרה לפני כמה ימים. הייתי צריך להשאיר אחרי הוראות למישהו. לא יכולתי לשלוח מייל וזה היה ארוך מדי לסמס, אז לא נותרה לי ברירה אלא לכתוב. בכתב ידי. על פתק.
הטקסט לא היה ארוך, אולי 50 מלים, אבל החוויה היתה קשה יותר ממה שחשבתי. קודם כל, גיליתי שהכתב שלי, שתמיד היה נוראי, הפך פשוט בלתי קריא. אז נאלצתי למחוק ולכתוב כמה פעמים. אחרי זה גיליתי שבכמה מקומות הניסוח היה לא ברור. רציתי להיות יותר ברור – אז שוב מחקתי וכתבתי פתק חדש.בסוף הגעתי למה שרציתי – הניסוח היה ברור והכתב היה, נגיד, קריא. אבל מה שעוד קרה הוא שהיד שלי כאבה. זה עבר אחרי דקה ובדקה הזו העדפתי לא להשתמש בה ולתת לה לנוח. הכתב שלי הידרדר, העריכה היתה לי מסורבלת – והיד כאבה.ואז הבנתי: היכולת שלי, ואולי לא רק שלי, לכתוב בכתב יד נשחקה מאוד. לדעתי אני כבר לא מסוגל לכתוב בצורה סבירה – ובניסיון אחד – עמוד של מחברת.
ולא מדובר בלכתוב בלבד כי אם בביצוע כל פעולה שדורשת מיקום של כלי כתיבה ביד וניסיון לשרבט משהו הדומה בצורה כלשהי למה שהתכוונתי אליו, כמו לצייר או לשרטט.
הטכנולוגיות של השנים האחרונות שחקו את כישורי הכתיבה הידנית שלי. זה התחיל עם המחשב, שיצר מהפיכה בכתיבה ועריכה של מסמכים. למי ששכח – כשכותבים ביד, אין עריכה בלי מחיקה ואין copy-paste.

לפני עידן המחשב, המשימה המרכזית של עובדי משרד, תלמידים וסטודנטים הייתה כתיבה, ולכן היה צורך בהתמקדות סביב מיומנויות של אחיזת עיפרון, חיזוק חגורת הכתפיים לצורך ישיבה נכונה וכדומה. בימנו, כולנו יושבים שעות מול המחשב, בין אם בעבודה, החל מעסקים קטנים שמשתמשים במחשב כקופה, מחסני מלאי שמתנהלים כבר שנים בתוכנות במחשב או משרדים. גם בבית, כמובן, בשעות הפנאי - אנחנו מחפשים חופשות מול המסך מבלי לצאת מהבית.

מערכת היחסים של הילדים עם המחשב מתחילה היום בגיל צעיר מאוד. כבר בגיל שנתיים שולטים פעוטות רבים במקלדת ה'קומפי' ובמקלדת הרגילה בלומדות ומשחקים לגיל הרך. המעבר לשימוש במקלדת הרגילה לצורך כתיבה נעשה בגילאי כיתות ד'-ה' בבית הספר היסודי, כשהילדים שולטים בכתיבה, ואצבעות ידיהם ארוכות מספיק כדי להתאים למקלדת רגילה .בשלב הקריטי הזה אין מי שילמד את הקטנטנים הקלדה באופן מסודר, ובמקביל הם מתחילים לשבת שעות ארוכות יותר מול המחשב, בעבודה על שיעורי הבית, בחיפוש באינטרנט וגם במשחק. ילדים שלמדו להקליד בגיל צעיר לא מדווחים על כאבים. קשה מאוד לשנות את ההרגלים לאחר שמתרגלים להקלדה בצורה מסוימת שמשפיעה על כל היציבה מול המסך. הזמן המומלץ ללמוד הקלדה בצורה פורמלית הוא גיל 10, מיד כשמתחילים להשתמש במקלדת לצורך כתיבה".קיימים לא מעט יתרונות במעבר מכתיבה להקלדה. ילדים רבים סובלים משגיאות כתיב, מכתב לא ברור ומכתיבה איטית; כל אלה עלולים להוביל לכדור שלג של עודף מאמץ המושקע בתהליך הכתיבה בשיעור, על חשבון ריכוז וקליטה של חומר חדש. מכאן סלולה הדרך להישגים נמוכים יותר, ירידה במוטיבציה ללמוד וביטחון עצמי נמוך. ילדים רבים שמתקשים בכתיבה מוותרים לעצמם גם על חשבון כישורי למידה אחרים שבהם יוכלו לבלוט. "הקלדה עיוורת מסייעת לתלמידים להתגבר על תוצאות הכתיבה הנמוכות תלמיד ששולט במיומנויות ההקלדה מצליח להסיט את הריכוז מפעולת הכתיבה ומרוכז בחומר הלימודים. הוא מצליח להכין שיעורי בית בחצי מהזמן שייקח לו בכתיבה, ומכאן שהמוטיבציה שלו ללמידה תעלה".
אני כגננת בגן הילדים מעודדת את הילדים לכתוב בכתב ילדי וכמובן עובדת המון על מודעות פונולוגית, אך חושבת שאכן יש צורך ללמד את הילדים הקלדה עיוורת וזאת כדי ללמדם להקליד היטב במחשב ולשמור על בריאותם. יחד עם זאת חשוב מאוד לשלב: בכיתות הנמוכות ללמד היטב את הכתיבה ובכיתות הגבוהות לשלב הקלדה נכונה וזאת כדי להקנות את המיומנויות. כל ילד ע"פ יכולותיו והעדפותיו יבחר בהמשך במה להשתמש.

יום שני, 16 באוגוסט 2010

אליעזר בן יהודה

במלאת 120 שנה לייסוד ועד הלשון העברית ולשם חיזוק מעמד השפה העברית במגזר היהודי הוחלט במערכת החינוך כי שנת הלימודים התשע"א תהיה "שנת השפה העברית"
אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית -הרבה מים זרמו מאז תחייתה המופלאה, והרבה תהפוכות עברה מאז ועד עידן העברית האינטרנטית-סלולרית - הוכחה ניצחת לחיותה וחיוניותה של שפה, שמהיותה כזו, היא מתחדשת תדיר, משתנה לפרקים וסופגת השפעות מפה ומשם.
אבל משהו מתרחש בכל זאת: "העברית היא שפה עשירה, אבל עושרה לא ממומש. שפת הדיבור, ובמובן מסוים גם שפת התקשורת, ענייה יחסית".לכל קבוצה בישראליות המקומית שפה משלה (שפת השנקינאים, הדתיים, הרוח'ניקים, החיילים), אבל כשישראלים נפגשים, הם בוחרים בשפת המיין-סטרים המרכזית, 'שפת ערוץ 2', שהיא שפה ללא עושר וניואנסים. שפה שצריך להבינה מייד. זהו ההסבר הסוציו-לשוני".סופרת הילדים ריקה ברקוביץ מחזקת: "בשני העשורים האחרונים אני חשה שאיכות השפה ותרבות השפה נדחקים לטובת תרבות הרייטינג, שמערערת לאט כמה יסודות חשובים. הטכנולוגיה המתקדמת תורמת לקיצור התהליכים. לא צריך כבר לכתוב. הכל זמין. השפה מתקצרת לאייקונים וסימנים".
ד"ר צביה (ציקי) ולדן, בלשנית התפתחותית, טוענת שאין כאן תהליכי דלדול של השפה, אלא שינוי בהדגשים. כלומר, אובדנן של מילים בגלל כתיב שגוי והופעתן של מילות חלל רבות (אחלה, חבל על הזמן, בקטנה), שהן "ממלאות חלל וחלולות בעצמן", כדבריה. "מאידך, יש שטחים שמתפתחים ואיתם המון חידושי מילים. העברית משתנה".
הכל מתחיל מהגן, השפה משתרשת אצל ילדים ונספגת בסביבת הבית המיידית שלהם, אבל גן הילדים הוא הממסד הראשון האמון על הקניית השפה לילדים. "בתהליך התחדשות השפה,.להקריא ולקרוא ספרים טובים ואיכותיים לילדי הגן ובית הספר (לא רק בבית). לילדים יש יכולת לקלוט את מה שמתאים להם בכל רגע, זה הכישרון האדיר שלהם, ויש המון ספרים כאלה. ספרים שמספרים סיפורים הם שמעניקים את הקסם וחוויית הסיפור, וספרים שמתארים סיטואציות הם הספרים ששפתם נותרת להרבה שנים. ביאליק, מאיר שלו, לאה גולדברג, פניה ברגשטיין ועוד - הקלאסיקות הן היפות ביותר". הגן, על פי ד"ר ולדן, הוא המקום האידיאלי לצורך העניין, משתי סיבות. האחת, עיקר הלמידה מתרחש בין ילדים בני גילאים שווים. השנייה, "זה מה שעושים בגן, מקבלים חינוך. יש עזרים ויש הזדמנויות וסביבה מתאימה, וגן הילדים הוא גן עדן לילדים", היא מסבירה.
אך אנו הגננות צריכות לתת את הדעת: אולי באמת הדור הזה מתאים עצמו למציאות חדשה של טכנולוגיה שלטת, ולכן חשוב לשלב בין הדברים בין המציאות היומיומית המתוקשבת לבין חשיבות קריאת ספרים אוצר מילים וכו'.
http://kaye7.school.org.il/iritz/nira_hebrew.ppt

יום שבת, 7 באוגוסט 2010

מהותי







הפעם ברצוני לכתוב ולשתף בחוויה שעברתי במרכז מבקרים "מהותי".
השבוע במסגרת החופש הגדול יצאנו לבקר במרכז מבקרים שנקרא "מהותי"- מרכז חווייתי אינטראקטיבי וייחודי המבטא ערכים אוניברסאליים התורמים ליצירת שלום פנימי, תוך שימת דגש על ההבנה שכל אחד יכול לחולל שינוי.
מרכז חווייתי לילדים בגילאי 6-12, המאפשר הצצה לעולמם הפנימי ומעניק חוויה ייחודית המשלבת לימוד, התנסות, משחק והנאה מהפעלות אינטראקטיביות ואטרקציות מרתקות. המרכז, שהינו יחיד מסוגו בארץ, פתוח לקהל הרחב.
מיד כשנכנסנו למרכז קיבלו אותנו מדריכות ומיד ניגשנו ל"באר הצבעים" באר אינטראקטיבית שבתוכה נמצאים כל הצבעים. הילדים במגע יד יכולים לערבב את הצבעים.
לאחר מכן ניגשו הילדים ללוח חכם וציירו שם במגע יד - דבר שריגש מאוד את הילדים, והם יצרו ציורים נפלאים בשיתוף פעולה ובסבלנות כי בכל פעם רק ילד אחד יכול לצייר, כך שהילדים היו צריכים להמתין בסבלנות לתורם, ומצד שני הילד המצייר היה צריך לתת לילד הממתין.
משם עברנו לחדר האזנה שהיה מעוצב עם כסאות נוחים לישיבה, מסך מחשב לבחירת מוסיקה מרגיעה ואוזניות. בחדר היה מסך ענק 360 מעלות שבו הוצגו סרטונים מרהיבים על טבע ונוף בליווי מוסיקה - מרהיב.
המדריכה שם דיברה על חלומות, והגשמתם ואני אמרתי שאני מאוד רוצה לשלב את הטכנולוגיה בגן שלי.
הייתי מאוד רוצה לוח חכם שבו יוכלו הילדים לצייר וליצור , לשלב מצגות הקשורות לנושא הנלמד, המחשות סיפורים ועוד ועוד.
ליצור בגן כמה עמדות מחשב עם פעיליות מובנות ותיווך הגננת, ולשלב בין העולמות.
עזרי לימוד מתוקשבים צברו פופולאריות בשנים האחרונות, לשיפור שיטות ההוראה, אחד מהם הוא:
לוח חכם כשמו כן הוא-יישום אינטראקטיבי יעיל ביותר, המאפשר חווית למידה משותפת לקבוצות קטנות כגדולות, ומאפשר אף למידה מרחוק. לוח חכם הוא משטח עבודה שניתן לכתוב עליו עם טוש מחיק, אך להבדיל-טומן בחובו גם יכולות של מסך מגע ולוח הקרנה, עם חיבור למחשב ולאינטרנט. התוכן מוצג על הלוח באמצעות מקרן המחובר למחשב שעליו תוכנת הפעלה ייעודית, מה שמאפשר לאדם העומד ליד הלוח, לתפעל את היישום המוקרן עליו על-ידי נגיעה (באצבע), או בשימוש בעט אלקטרונית. יכולות אלו חוסכות מהמשתמש את התלות בעכבר ובמקלדת, וכן מקלות על ניקוי הלוח.
ללוח החכם יתרונות רבים להלן כמה מהם:
אטרקטיביות: מחקרים מוכיחים כי גירויי צבע משפרים את ערנות התלמידים. המערכת מאפשרת לבצע
התאמה ושינויי צבעים בהתאם לצורך.
התאמה אישית: הלוח מציע מענה לסגנונות למידה שונים
גיוון נגישות אינטראקטיביות: לוח חכם הוא מערכת המאפשרת למדריך ולקבוצה שותפות הדדית בבניית תכני השיעור.
חווייתיות: הלוח מאפשר הצגה של מגוון קבצי מולטימדיה ועוד.
כיום מתחילים ליישם את הלוח החכם בכמה בתי-ספר, מהגנים זה עוד נראה רחוק.......






יום שבת, 31 ביולי 2010

ספרים דיגיטאלים

בבואי להגיב לבלוג של אריאל לגבי ספרים דיגיטאלים עלתה בראשי השאלה:"האם לספרים יש עדין זכות קיום?" האם בעצם אנחנו יכולים ללמוד כל מה שאנחנו צריכים ברשת דרך הכלים הקיימים ודרך קבוצות דיון ברשת? ומה עם גורל הספרים הכתובים?
האם המצב המודרני מייתר את הספריות ? את שבוע הספר ? את כתבי העת ? את העיתונות ?
לא בהכרח. אלא שהיריד, הספרייה וכתב העת, כולם ימצאו את עצמם עד מהרה בתוך מסגרת המדיה וללא תיווך הניירת.
הזמינות הנוחה כל כך של המידע ברשת האינטרנט כוללת בתוכה מקבץ אדיר של יתרונות כמו גם חסרונות :
יתרונות : א. מהירות חיפוש המידע ב. נגישות והיקף המידע הזמין ג. קלות החיפוש : רק צריך ל הקליד מה רוצים ללמוד
ד. מקורות מידע מגוונים ואמינים ה. מידע לעצלנים : לא חייבים לקרוא, אפשר ללחוץ על כפתור ה- Play ולצפות בהדגמות בוידאו ו. חדשנות : הכוונה היא לזמינות תכנים, הסברים, ואפשרויות לימוד עצמי בכל תחום, מגדול ועד קטן, שלעולם לא היו כה זמינים ללא האינטרנט.
חסרונות : א. אמינות המידע: לא ברור על מה מבוסס כל מקור מידע ברשת ולכן איכותו ואמינותו אינם חד משמעיים ב. עידוד עצלנות : לא רק מהבחינה שהגולשים מתרגלים למינימום פעולות כדי להשיג מידע חדש וללמוד, אלא גם הסבלנות שלנו עלולה להתקצר יותר ויותר כך שבקרוב אולי לא נוכל לשבת אפילו חמש דקות מול סרטון הדרכה בווידיאו (שלא לדבר קריאת ספר…) ג. מה יהיה גורלם של הספרים ? גישה שהופכת פחות ופחות הזויה היא האם לספרים, כמו עיתונים יש בכלל עתיד ? בדיוק באותו האופן שבו עולם העיתונות המודפסת ממשיך להיפגע כתוצאה מחדירת האינטרנט לחיינו, כך גם הספרים הופכים פחות ופחות רלוונטיים עם כניסת מחשבי הטאבלט או הקוראים הדיגיטאליים. ד. זילות מקצועית : תחשבו על זה : מידע מקצועי שזמין לכל אחד ברשת, מתורגם ומקבל פרשנות אינדיבידואלית ומונגש בחזרה ע”ג פלטפורמות שונות יביא למצב שבו כל אחד קורא לעצמו איש מקצוע ! ב”עולם האמיתי” לא חסרים שרלטנים, מה יהיה עתיד מקצועות שונים כשהשירותים ניתנים ברשת ?

אני כשאני חושבת על זה מיום שאני זוכרת את עצמי כקוראת אהבתי מאוד לקרוא ספרים, ביליתי שעות בספרייה (ואף עזרתי לספרנית להחליף ספרים), פעם החלום שלי היה לעבוד בחנות ספרים.
ספרי קריאה אני חייבת שיהיו איתי תמיד . קריאת סיפור לפני השינה לילדי היא חוויה שאין שנייה לה. קריאת סיפור לילדי הגן ותוך כדי זה עידוד חווית הקריאה, אורינות ועוד.
לסיכום החוכמה הגדולה היא לתפוש את המועיל במכלול ההזדמנויות החדשניות בדרך שנוחה לנו, בדרך שאיתה קל לנו ושדרכה ננצל ללא עיכוב את מה שמוענק לנו ונפיק ממנו את המיטב. לשלב בין השניים.

יום שני, 26 ביולי 2010

שילוב האינטרנט בגני ילדים

אני נמצאת בסוף שנת השבתון, ולקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה. בסוף שנה שעברה נפרדתי מהגן שבו עבדתי 12 שנה ברציפות וביקשתי לעבור קרוב לבית, כך שהשנה ההתרגשות גדולה יותר לקראת תחילת השנה מכיון שאני מקבלת גן חדש ואני במחשבות עמוקות כיצד לארגן את הסביבה החינוכית.
מחשבה גדולה שעומדת לנגד עיני הוא כיצד לשלב את נושא התקשוב בגן הילדים, כאמור נושא זה אינו בא לידי ביטוי בגן מכיון שאין אינטרנט, ואין די אמצעים טכנולוגיים כדי ליישם את נושא התקשוב.
ואני איני רוצה לוותר ולכן אני חושבת כיצד כן אוכל לשלב , עד כמה , מה ואיך.

האינטרנט הוא כלי מרכזי בחיינו ונראה כי שימוש בו מגיל צעיר רק יגביר את החשיפה לעולם הרחב של למידה, יצירתיות, חיפוש מידע, חשיבה ביקורתית, ניסוי וטעיה, לימוד שפה, גלישה לעולמות רחוקים ושיפור הדימוי העצמי. הילד בגיל גן נחשף לכל אלה מכח היותו כלי כל כך מרכזי בחיינו שלנו, בבית בעבודה ועכשיו גם בגן.השאלה הנשאלת היא האם זהו הדבר הנכון לילד בגיל גן או שמא מוקדם מידי ועלול להזיק לילד הרך? מחקר מעניין שנעשה על סיפורי ילדים: מה שהילדים מספרים להורים על מה שהם עשו בגן. מתוך הסיפורים של הילדים ,על פי שיטת ניתוח תוכן, ניתחו והעלו מסקנות בנושא השימוש באינטרנט בגיל הרך.הממצאים העיקריים העלו כי הילדים תופסים את האינטרנט כמגוון של תמונות המקנה חוויה חזותית ולא ככלי גלישה על פעילויותיו השונות ככלי אינטרנט. השימוש במגוון התמונות בצורה מודרכת על ידי מבוגר, בצורה מבוקרת תוך התאמה לגיל, למטרות הלמידה ולתוכניות הלימוד מקדמת ומעלה את יכולת הלמידה והתפישה של הילד בהווה ובעתיד, כל זאת תוך שימוש ולמידה באמצעים "אמיתיים" מוחשיים בשטח הגן (ד"ר עפרה ניר-גל, ג'ורג'ט דרורי)

אני מאמינה שחשוב וכדאי לשלב את האינטרנט בגן הילדים ואפשר ליצור מגוון פעיליות עשיר ומלמד, כמובן תוך כדי תיווך וסיוע. אני מקווה שאכן אצליח לשכנע את הממונים על חשיבות הנושא ואצליח ליישם זאת.

יום חמישי, 15 ביולי 2010

גיוון תרבותי

בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה התבקשנו לקרוא את מאמר: גיוון תרבותי ברשת. שבו נערך מחקר.
המחקר ניסה לבדוק איך סטודנטים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה מקיימים מפגשי למידה באינטרנט, ולהעריך את מידת ההשפעה של גורמי התרבות על מחוייבותם כלפי למידה מתוקשבת. המחקר בדק את ההשלכות התרבותיות של מחויבות סטודנטים למרכיבים ארגוניים, טכנולוגיים ופדגוגיים של למידה באמצעות האינטרנט.
לכותבי המאמר שלוש טענות מרכזיות:1. הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות על ידי מערכות טכנולוגיות. לכן, לומדים מרקע תרבותי שונה מגיבים בצורה שונה למערכות הטכנולוגיות והארגוניות של הסביבה האינטראקטיבית.
2. יהיה זה מוטעה להניח כי על ידי אספקת סביבות למידה עתירות כלים טכנולוגיים כגון קבוצות דיון, שימוש בגוגל דוקס או הדרכת תלמידים לגבי משימה מסוימת יביא להצלחתה של הלמידה השיתופית באופן טבעי. לכן לומדים מרקע תרבותי שונה, שונים ביכולתם לעבוד עם טכנולוגיות למידה באינטרנט.
3. כאשר מעצבים סביבת למידה מתוקשבת קיימת חשיבות רבה לפדגוגיה. לכן קיימים הבדלים בהתייחסות לתוכן ולסביבת הלמידה (משובים, הערכת עמיתים, למידה רלוונטית ללומד) בקרב לומדים מרקעים תרבותיים שונים.
במאמר זה נתקלתי בכמה נושאים מענינים.
1.הבדלים תרבותיים מציבים מספר אתגרים לשידור וירטואלי - הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות ע"י מערכת טכנולוגיות. שיעור הכניסות לרשת משתנה מקבוצה תרבותית אחת לאחרת.
2. בהיבט הארגוני:החזון להעברה וירטואלית של תכני קורסים לסטודנטים מקומיים וזרים הפך לפתרון פופולארי להרחבת שווקים, הגדלת רווחים, הפחתת עלויות ומיצוב תחרותי. - אך לעיתים זה כמו השלכת המון חומר כתוב אל אתר אינטרנט , השילוב בין משאבים זמינים, קבוצות גדולות של סטודנטים ומערכות העברה יעילות נעשה חשוב יותר ממערכת פדגוגית מחושבת - תלמידים מרקעי שפה שונים מגיבים בצורה שונה לציוויום ונהלים ארגוניים שנבנו בתוך מערכת למידה טכנולוגית.
3 היבט טכנולוגי -תשתיות למידה אינטרנטיות מציעות סביבה וירטואלית עם כלים רבים ויכולות רבות אך אינן עשירות בעיצוב ובהדרכה . ישנם הבדלי תרבות ושפה המובאים ע"י לומדים כאשר הם מעורבים בטכנולוגיות של תשתית ווירטואלית - תלמידים הבאים מרקעים תרבותיים שונים , שונים ביכולתם לעבוד עם טכנולוגיות למידה באינטרנט. הבדלי תרבות ושפה בין סטודנטים אינם תמיד ניתנים לפרשנות עך ידי מערכות טכנולוגיות.
4 היבט פדגוגי - גישות פדגוגיות תומכות בלימוד מעמיק - מודל לעיצוב נכון של לימוד מעורב ומרוחק אך איכותי. הרגלי הגומלין המתרחשים במקום מסוים , אשר הם סממני הזהות והתרבות אינם זמינים במרחב הוירטואלי - לומדים מרקעים תרבותיים שונים בדרך כלל אינם חווים תכניות ווירטואליות באותו אופן של הכללה תרבותית. גם עבור יחסם לתוכן וגם עבור הלימוד וסביבתו.. .
5 למידה שיתופית- "חוסר במחוייבות בתקשורת וירטואלית בין סטודנטים": לדעתי יש לחייב את הסטודנטים לעבודה בזוגות ובצוותים כדי למנוע את הבידוד שחשים סטודנטים זרים וגם כדי ליצור סביבה שיתופית שתורמת ונתרמת האחד מהשני. דבר זה עשוי להביא לשיתוף פעולה מצד הסטודנטים ולמחוייבות גדולה יותר בתקשורת וירטואלית בין סטודנטים.
6 לימוד וירטואלי- "מוסדות חינוך מרחיבים את העברת הקורסים בצורה ווירטואלית עם מעט מאד שינויים בשיטות הלימוד המסורתיות שלהם.": לימוד וירטואלי יכול להיות מאתגר אינטלקטואלית, מעשיר ובעל עומק אינטלקטואלי אם המרצה יודע לשלב ולנצל את היכולות הטכנולוגיות המזמנות -למידה מתוקשבת. ישנם מרחבים וירטואליים היכולה לסייע בתהליך הלמידה ולהעמיק אותו ויש לתת על כך את הדעת בזמן שבונים קורס וירטואלי. לימוד וירטואלי מאפשר למוסדות חינוך להתרחב במהירות תוך הפקת תועלת מיעילות ארגונית שמאפשרת שכפול יישומיים .
לסיכום: כדי שתתקיים למידה משמעותית על המרצה ליצור בסיס משותף רחב ככל האפשר כדי לעודד ולעורר ללמידה תלמידים מרקעים תרבותיים שונים. בהיבטים השונים אליהם התייחסתם בעיצוב סביבת לימודים וירטואלית יש חשיבות רבה לתכנון. חשוב שמתכנן הסביבה הלימודית יהיה מודע להבדלים בין התרבויות והיכולות הטכנולוגיות של הלומדים, כדי לצמצם, ככל הניתן, את הפערים. כך שהעיקר יהיה הלימוד ולא העיסוק בדברים אחרים.

יום שישי, 9 ביולי 2010

הדמיות ומשחקים

השבוע שותפתי ואני לעבודה ישבנו שעות כדי לפתח אינטראקציה לימודית.

החלטנו על נושא שהוא :"פיתוח מודעות פונולוגית" ומפה התחלנו לזרוק רעיונות, ישבנו עם תוכנית הלימודים, עם ספרים ועם דיסק מקסים שבו שירים ודקלומים ליצירת מודעות פונולוגית שכתבו וערכו:
ד"ר טלי גורלי-טוראל ומירי מיירס.

החלטנו לשלב בין השירים בדיסק לבין משחק שאותו ניצור ונבנה.
הרעיונות זרמו ,חלק היו טובים חלק טובים פחות, לחלק אני התחברתי ולחלק שותפתי התחברה.
ולאט לאט התקדמנו. ואני שתהיתי כמה קשה לפתח משחק ולבנות אותו בעצמנו פתאום הרגשתי כל כך יצירתית והדברים נרקמו לנגד עיני.

החלטנו על מסך פתיחה: "ביער המודעות הפונולוגית" – תמונת יער ובו גמדים כל גמד מציין פעילות במודעות פונולוגית. במסך יהיה חלון הוראות המספר את סיפור המסגרת, רמקול לשמיעת השיר ו/או הפסקתו, פיה - שם הילד המשחק (בכדי שיוכל לחזור למשחק בכל עת שירצה ויוכל להתקדם הלאה ).

סיפרנו סיפור מסגרת: יער קסום אשר הוטלה עליו קללה והוא דומם מכל פעילות, כל פעילות שהילד מבצע בהצלחה מחזירה חלק מן היער לפעילות.
במהלך המשחק כל פעם יכול הילד לבדוק כיצד נראה היער עכשיו (מה כבר התעורר לחיים ומה עוד מצפה לו).
בסוף הפעילות המטרה: לעבור את כל התחנות ואז מתעורר כל היער שוב לחיים והפייה (הילד) זוכה לחיות חיים טובים ומאושרים ביער הקסום. ובנינו פעיליות.



אני כגננת הרגשתי שהמשחק יכול לקדם ולהעשיר את ילדי הגן, ופעילות זו עונה לי על הרבה מאוד צרכים.

מרוצות שלחנו את הפעילות למרצה וזו ההודעה שקיבלנו ממנה: עשיתן יופי של עבודה והשקעתן הרבה. אני מעריכה מאוד מאוד את המוטיבציה שלכן ואת פרץ היצירתיות :-)
יחד עם זאת, אני חושבת שהנושא של מודעות פונולגית כולו הוא רחב מדי, ולמעשה פיתחתן סביבה ולא אינטראקציה בודדת.

כשקראתי את המשוב היתה בי שמחה שבאמת הצלחנו לחשוב רחב ופיתחנו סביבה, סביבה שהייתי מאוד רוצה להמשיך ולפתח שתהיה לי בגן כמענה להרבה ילדים ,כשאנו לומדים מודעות פונולוגית ומוכנות לקראת כיתה א'.

אז בקורס זה אנו נבנה בסופו של דבר אינטראקציה בודדת אחת מתוך המודעות הפונולוגית והיא: חריזה.

אנו נמשיך לשבת ולעבוד על זה עד התוצר המוגמר.

מבטיחה להמשיך ולעדכן בנדון.