קטע שמצאתי באינטרנט העלה בי כמה מחשבות: זה קרה לפני כמה ימים. הייתי צריך להשאיר אחרי הוראות למישהו. לא יכולתי לשלוח מייל וזה היה ארוך מדי לסמס, אז לא נותרה לי ברירה אלא לכתוב. בכתב ידי. על פתק.
הטקסט לא היה ארוך, אולי 50 מלים, אבל החוויה היתה קשה יותר ממה שחשבתי. קודם כל, גיליתי שהכתב שלי, שתמיד היה נוראי, הפך פשוט בלתי קריא. אז נאלצתי למחוק ולכתוב כמה פעמים. אחרי זה גיליתי שבכמה מקומות הניסוח היה לא ברור. רציתי להיות יותר ברור – אז שוב מחקתי וכתבתי פתק חדש.בסוף הגעתי למה שרציתי – הניסוח היה ברור והכתב היה, נגיד, קריא. אבל מה שעוד קרה הוא שהיד שלי כאבה. זה עבר אחרי דקה ובדקה הזו העדפתי לא להשתמש בה ולתת לה לנוח. הכתב שלי הידרדר, העריכה היתה לי מסורבלת – והיד כאבה.ואז הבנתי: היכולת שלי, ואולי לא רק שלי, לכתוב בכתב יד נשחקה מאוד. לדעתי אני כבר לא מסוגל לכתוב בצורה סבירה – ובניסיון אחד – עמוד של מחברת.
ולא מדובר בלכתוב בלבד כי אם בביצוע כל פעולה שדורשת מיקום של כלי כתיבה ביד וניסיון לשרבט משהו הדומה בצורה כלשהי למה שהתכוונתי אליו, כמו לצייר או לשרטט.
הטכנולוגיות של השנים האחרונות שחקו את כישורי הכתיבה הידנית שלי. זה התחיל עם המחשב, שיצר מהפיכה בכתיבה ועריכה של מסמכים. למי ששכח – כשכותבים ביד, אין עריכה בלי מחיקה ואין copy-paste.
לפני עידן המחשב, המשימה המרכזית של עובדי משרד, תלמידים וסטודנטים הייתה כתיבה, ולכן היה צורך בהתמקדות סביב מיומנויות של אחיזת עיפרון, חיזוק חגורת הכתפיים לצורך ישיבה נכונה וכדומה. בימנו, כולנו יושבים שעות מול המחשב, בין אם בעבודה, החל מעסקים קטנים שמשתמשים במחשב כקופה, מחסני מלאי שמתנהלים כבר שנים בתוכנות במחשב או משרדים. גם בבית, כמובן, בשעות הפנאי - אנחנו מחפשים חופשות מול המסך מבלי לצאת מהבית.
מערכת היחסים של הילדים עם המחשב מתחילה היום בגיל צעיר מאוד. כבר בגיל שנתיים שולטים פעוטות רבים במקלדת ה'קומפי' ובמקלדת הרגילה בלומדות ומשחקים לגיל הרך. המעבר לשימוש במקלדת הרגילה לצורך כתיבה נעשה בגילאי כיתות ד'-ה' בבית הספר היסודי, כשהילדים שולטים בכתיבה, ואצבעות ידיהם ארוכות מספיק כדי להתאים למקלדת רגילה .בשלב הקריטי הזה אין מי שילמד את הקטנטנים הקלדה באופן מסודר, ובמקביל הם מתחילים לשבת שעות ארוכות יותר מול המחשב, בעבודה על שיעורי הבית, בחיפוש באינטרנט וגם במשחק. ילדים שלמדו להקליד בגיל צעיר לא מדווחים על כאבים. קשה מאוד לשנות את ההרגלים לאחר שמתרגלים להקלדה בצורה מסוימת שמשפיעה על כל היציבה מול המסך. הזמן המומלץ ללמוד הקלדה בצורה פורמלית הוא גיל 10, מיד כשמתחילים להשתמש במקלדת לצורך כתיבה".קיימים לא מעט יתרונות במעבר מכתיבה להקלדה. ילדים רבים סובלים משגיאות כתיב, מכתב לא ברור ומכתיבה איטית; כל אלה עלולים להוביל לכדור שלג של עודף מאמץ המושקע בתהליך הכתיבה בשיעור, על חשבון ריכוז וקליטה של חומר חדש. מכאן סלולה הדרך להישגים נמוכים יותר, ירידה במוטיבציה ללמוד וביטחון עצמי נמוך. ילדים רבים שמתקשים בכתיבה מוותרים לעצמם גם על חשבון כישורי למידה אחרים שבהם יוכלו לבלוט. "הקלדה עיוורת מסייעת לתלמידים להתגבר על תוצאות הכתיבה הנמוכות תלמיד ששולט במיומנויות ההקלדה מצליח להסיט את הריכוז מפעולת הכתיבה ומרוכז בחומר הלימודים. הוא מצליח להכין שיעורי בית בחצי מהזמן שייקח לו בכתיבה, ומכאן שהמוטיבציה שלו ללמידה תעלה".
אני כגננת בגן הילדים מעודדת את הילדים לכתוב בכתב ילדי וכמובן עובדת המון על מודעות פונולוגית, אך חושבת שאכן יש צורך ללמד את הילדים הקלדה עיוורת וזאת כדי ללמדם להקליד היטב במחשב ולשמור על בריאותם. יחד עם זאת חשוב מאוד לשלב: בכיתות הנמוכות ללמד היטב את הכתיבה ובכיתות הגבוהות לשלב הקלדה נכונה וזאת כדי להקנות את המיומנויות. כל ילד ע"פ יכולותיו והעדפותיו יבחר בהמשך במה להשתמש.
