עת הדעת

בעיתון הד החינוך האחרון התפרסמה כתבה "איך מחברים פדגוגיה לטכנולוגיה?" ובכתבה שולב מידע על "עת-הדעת" .

" עת הדעת" היא חברה בבעלותו של איש עסקים עשיר, שמעדיף להישאר בצללית, חברה זו מפתחת מערכי שיעור לכיתות משולבות מחשבים. בשיטה שהם מובילים המורה מסביר בכיתה על לוח חכם או בעזרת מחשב וברקו בצורה פרונטלית את נושא השיעור,ולאחר מכן מתקיים תרגול אישי במחשבים של התלמידים.
לא מעט תוכניות משלבות מחשבים, אך באופן חלקי. מה שקורה בפועל הוא שיש מעבדת מחשבים שנמצאת מחוץ לכיתה והילדים הולכים אליה לשעתיים-שלוש בשבוע. בשיטה זו מציעים שהתלמידים יחזיקו במחשב כל הזמן לאורך כל השיעורים. המחשב יודע לזהות את קצב הלימוד של התלמיד, המורה מקבל כלים כיצד לנהוג בכיתה ולתפעל את הטכנולוגיה.
הטכנולוגיה היא לא תחליף למורה, אלא כלי שנועד להעצים אותו. מורים מפחדים לאבד את השליטה בכיתה - שכל ילד יעשה במחשב מה שהוא רוצה, שהתלמידים ישוטטו באינטרנט. לכן יש צורך במערכת שמצד אחד לא מפחידה את המורים ונוחה לשימוש ומצד שני מאפשרת לשלוט במה עושה כל תלמיד בכיתה. חלק נוסף במערך הוא תכנים דיגיטליים. רוצים שהשימוש במחשב יאפשר עבודה שיתופית בין התלמידים למורה. כל מורה יכול להוסיף את התכנים האישיים שלו וללמד אותם באמצעות התוכנה . העיקרון הפדגוגי שעומד מאחורי חברה זו היא יצירת למידה משמעותית שבה הידע נבנה ומיושם בהכוונת המורה, למידה שיתופית ולמידה מותאמת.

אני בשנה הבאה חוזרת לעבודתי בגן ואני כל הזמן חושבת כיצד לשלב את מה שאני לומדת במהלך הלימודים - טכנולוגיה וליישמה בגן. בגנים אין חיבור לאינטרנט, ויש בקושי מחשב אחד עובד. הייתי רוצה שתהיה לי האפשרות להתחבר לחברה כמו "עת-הדעת" ולקבל מענה ועזרה כדי לשלב בגן את הטכנולוגיה.