בחוברת הד החינוך האחרונה "אל המאה ה-21 " קראתי כתבה קצרה בה טוען ביל גייטס:
"מחשב בכיתה זה כבר לא מספיק".
קרן ביל ומלינדה גייטס הכריזה על יוזמה חדשה - "אתגרי החינוך של הדור הבא".
הקרן תחלק מלגות בשווי 20 מיליון דולר למפתחי טכנולוגיות שיסייעו לסטודנטים, בעיקר מיעוטי אמצעים, לסיים את לימודיהם ויכינו תלמידי תיכון ללימודים אקדמיים.
בפוסט שפרסם גייטס באתר קרן התרומות שלו הוא מסביר כי מטרתה של היוזמה לזהות את השימושים המבטיחים ביותר בטכנולוגיה בחינוך ולהרחיב אותם כך שיגיעו ליותר תלמידים, מורים ובתי ספר.
"מחנכים רבים" מתרגשים מתפקידה של הטכנולוגיה בחינוך. מיליארדי דולרים הושקעו בהכנסת מחשבים לכיתות הלימוד, אבל המהפכה שחוללה הטכנולוגיה במערכות אחרות (עסקים , ממשל, בריאות) עדיין לא התרחשה בבתי הספר.
חשוב להכניס מחשב לכיתה ומחקר בבתי הספר אבל זה כבר לא מספק.
מה שנחוץ עכשיו הוא יצירתיות ופתרונות חכמים חדשים.
כל מורה היה שמח להיחשב מורה המטפח חשיבה יצירתית, האתגרים חסרי התקדים שהחברה שלנו ניצבת לפניהם, הכלכלה המבוססת על יצירתיות והתרבות המוקירה יצירתיות, כבר הכריעו לטובת חינוך ליצירתיות. המציאות התזזיתית שבה אנו חיים הופכת את דפוסי החשיבה השגורים ללא רלוונטיים ומאלצת אותנו לפתח דפוסי חשיבה יצירתית. אין כמעט תחום בחיינו - מדיניות, ניהול, עבודה, משפחה, אפילו הוראה - שבו אפשר לנוח על הליכים ופתרונות שהומצאו בעבר.
חינוך ליצירתיות כרוך בשינוי עמדות שכליות ורגשיות של המורים והתלמידים שכן היא דורשת פתיחות לרעיונות "מוזרים" ונכונות להסתכן בפריצות דרך. חינוך ליצירתיות ולחשיבה יצירתית מתחיל בנכונות וביכולת של המורה להקשיב לכל תלמיד ולתמוך בניסיונו ליצור מחשבות ומעשים יצירתיים, גם כאשר הם נראים לו מוזרים. תמיכה שקטה בהבזקים יצירתיים ראשוניים של תלמידים היא אולי הדבר החשוב ביותר שמורים יכולים לעשות כדי לעודד את תלמידיהם להעז להיות מה שהם יכולים ונוטים להיות - יצירתיים.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
מסכימה איתך בהחלט רוית,
השבמחקאכן בעידן הטכנולוגי המואץ של ימנו (ובדיוק כתבתי על זה בפוסט שלי) אכן מחשב כבר לא מספיק בכיתה – צריך מורה "טוב" כפי שציינת מעודד יצירתיות וחשיבה לצד הטכנולוגיה.
המשמעות של מורה טוב בתהליך החינוך של התלמידים בבית הספר, הוא המשלב כישורים אישיים וידע נרחב, מעורר בתלמידיו את יצר הסקרנות, המוטיבציה ללמוד ואת הצמא לידע, כל שעליו לעשות (וזה החלק הקשה כנראה) הוא להתנסות בעצמו, לשנות ולהוביל את השינוי בכדי שפרץ החדשנות והיצירתיות של התלמידים תונע קדימה ותוביל השגיות רצויה.